תורת זוגא האנושות כולה

תורת זוגא האנושות כולה

עברית · · ניתוח זוגאי למערכת אנושית

חלק ראשון: סולם קרדשב

תאוריית סולם קרדשב היא אחת התיאוריות המוכרות והמרכזיות בניסיון המדעי לדמיין, לסווג ולהשוות בין רמות התפתחות של הציוויליזציות התבוניות ביקום. התיאוריה הוצעה בשנת 1964 על ידי האסטרונום הסובייטי ניקולאי קרדשב, במסגרת הדיון המדעי המתפתח סביב האפשרות לאתר ציוויליזציות חוץ ארציות באמצעות אותות רדיו או חתימות טכנולוגיות אחרות. נקודת המוצא של קרדשב הייתה פשוטה והתאימה לחשיבה האנושית באותה עת, ככל שהציוויליזציה מתקדמת יותר, היא נזקקת ליותר אנרגיה, לכן היא נדרשת לרתום יותר אנרגיה להתפתחות שלה, כך שהיא תשאיר עקבות פיזיקליים גדולים יותר שניתן אולי לזהות ממרחקים קוסמיים. במילים אחרות, קרדשב הציע למדוד התפתחות ציוויליזציות לפי היקף האנרגיה שהציוויליזציה מסוגלת לרתום ולנצל.

ההיגיון של סולם קרדשב מבוסס על התפיסה האנושית שביסודה טוענת כי התפתחות חומרית טכנולוגית משמעותה קידמה והתפתחות בהכרח. קרדשב זיהה נכון את התפתחות בני האדם לאורך ההיסטוריה, התפתחות שלעיתים אכן התפתחה לצד קפיצה ברתימת אנרגיה וניצולה, כמו גילוי האש ורתימת אנרגיית חום, שריפת פחם שהובילה להחלפת בהמות המסע ולמהפכה התעשייתית, זיקוק של נפט, מערכות חשמל מורכבות שהובילו להתפתחויות העידן המודרני, אנרגיה גרעינית על מנת לרתום אנרגיה לשימושים מתקדמים שהובילו לתעשיית חלל ובינה מלאכותית, רתימת אנרגיית השמש על מנת ליצור מערכות שיכולות לרתום אנרגיה זמינה. לכן הסיק קרדשב שאם האנושות תמשיך להתפתח, המדד העיקרי יהיה יכולת בני האדם לרתום אנרגיה בהיקף חסר תקדים על מנת להשתמש בפיתוחים המתקדמים.

לטענת המומחים, אם קיימות ציוויליזציות ותיקות מאיתנו, אם באלפי שנים או במיליוני שנים, ייתכן שהן כבר רותמות אנרגיה בהיקף חסר תקדים, כדוגמת מבני-על שיכולים להיבנות מסביב לכוכבים ולרתום כמעט את כל האנרגיה שהכוכב מפיק או בקנה מידה גדולים יותר.

סולם קרדשב הוא מודל שבו השתמש קרדשב על מנת לחלק את הציוויליזציות לשלוש דרגות העיקריות לפיהן ניתן לסווג ציוויליזציה ואת מידת ההתפתחות שלה.

ציוויליזציה מסוג 1

על פי קרדשב, ציוויליזציה כזאת תחשב כציוויליזציה פלנטרית, היא מסוגלת לנצל את כלל האנרגיה הזמינה בכוכב הלכת שבו היא מתקיימת. משמעות הרעיון מבחינת בני האדם וכדור הארץ, הוא שבני האדם מצליחים לרתום 100 אחוז מהאנרגיה הזמינה בכדור הארץ, את אנרגית השמש באמצעות חוות סולאריות עצומות, את אנרגיית הרוח, המים והמשאבים הטבעיים הקיימים בכדור הארץ, כך שעל פי קרדשב ציוויליזציה מסוג 1 אינה תלויה במקורות אנרגייה מקומיים או אירעיים, היא מסוגלת לנהל מאגרי אנרגיה בהיקף פלנטרי.

לפי הערכות מודל קרדשב, החברה האנושית מסווגת כציוויליזציה מסוג 0 מתקדם, זאת אומרת ציוויליזציה שיודעת לרתום אנרגיה רבה, לנהל מאגרים בהיקף פלנטרי, אך עדיין לא שולטת באופן מוחלט, יציב ומאורגן על כל האנרגיה הזמינה בכדור הארץ.

ציוויליזציה מסוג 2

על פי קרדשב, ציוויליזציה כזו כבר יודעת לרתום אנרגיה ישירה מחוץ לכוכב הלכת שלה, באמצעות הטכנולוגיה והאנרגיה שרתמה בהיותה ציוויליזציה מסוג 1, היא כעת יכולה לרתום אנרגיה של כוכבים אחרים, באופן מוחלט. על פי התיאור, זו ציוויליזציה שיודעת לרתום את מרבית האנרגיה הנוצרת בכוכב שמשי שקרוב אליה. הדימוי המוכר ביותר לדרך רתימת אנרגיה בהיקף כזה, היא דייסון, מבנה תיאורטי עצום מימדים או רשת של לווינים ורותמי אנרגיה המקיפים כוכב שמשי ואוספים באופן כמעט מוחלט את האנרגיה המופקת ממנו.

לפי קרדשב, ציוויליזציה מסוג 2 אינה מוגבלת לכוכב הלכת שלה, אלא היא בעלת יכולת להתרחב למערכת שמשית כולה, לבנות תשתיות חלל, כרייה מאסטרואידים וכוכבי לכת נוספים, ניהול מסלולים פלנטריים וניהול אנרגיה בהיקף שיאפשר את המערכת המורכבת הזאת.

לפי סולם קרדשב, ציוויליזציה מסוג 2 תהיה קלה לאיתור מאחר וניצול האנרגיה של כוכב שלם עשוי להשאיר חתימות קרינה או חתימה של מבנה מלאכותי בקנה מידה אסטרונומי.

ציוויליזציה מסוג 3

על פי קרדשב, זוהי ציוויליזציה גלקטית, היא כבר עברה את שלבי רתימת האנרגיה של כוכב הלכת שלה והמערכת השמשית, היא התפתחה והתרחבה מעבר למערכת השמש ויודעת לרתום אנרגיה של גלקסיה שלמה או חלקים נרחבים ממנה. כך על פי התיאוריה, הציוויליזציה נוכחת סביב מאות מיליוני כוכבי לכת, מיליוני מערכות שמש ואף יכולה לבנות תשתיות אנרגיה סביב כוכבי נויטרונים, ערפיליות ותופעות קוסמוס אחרות.

ציוויליזציה הפועלת באופן חומרי ואנרגטי מובהק, אמורה להשאיר סימנים ברורים ורחבי היקף ברחבי הגלקסיה, דפוסי קרינה מלאכותיים, מבנים אסטרונומיים מלאכותיים או שינויים במדידת אור כוכבים. כך, הפך סולם קרדשב לכלי מחשבה לניתוח בפרויקט SETI, הפרויקט לחיפוש חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ.

הייחודיות של סולם קרדשב, היא בפשטות הרעיונית שאיפשרה למדענים והחוקרים לנתח תופעות בלתי מוסברות או את תופעת הציוויליזציה האנושית, בשפה כמותית יחסית המדברת על קידמה, מבלי לענות על שאלות קשות בנושאי תרבות, מוסר או דת.

סולם קרדשב אם כך שואל שאלה אחת פשוטה, כמה אנרגיה ציוויליזציה יודעת לרתום ולנהל לצרכייה, מאחר שניתן למדוד אנרגיה, זוהי גישה יעילה מבחינה אסטרונומית ומחשבתית, אך הוא הופך כל ציוויליזציה למושג פיזיקלי פשוט, ציוויליזציה היא מערכת שיודעת לרתום, לנהל ולצרוך אנרגיה, כתוצאה מכך היא גם פולטת אנרגיה או משאירה עקבות הניתנים למדידה.

ביקורת על סולם קרדשב

לצד יתרונות התיאוריה, בתוכה גם נמצא החיסרון העמוק שלה, סולם קרדשב מניח כי התפתחות חברתית ניתנת למדידה דרך שליטה חומרית בלבד, אך שליטה באנרגיה וחומר אינה בהכרח הבחינה היחידה שמעידה על התפתחות חברתית אמיתית, כמו חברה בעלת טכנולוגיה לרתימת אנרגיה בהיקף חסר תקדים אך חסרה בשלות מוסרית, כמו חברה בעלת תודעה מרוסנת שיודעת לא להשמיד את עצמה באמצעות אותה אנרגיה, כמו חברה שמצליחה לחיות באיזון עם תופעות היקום השונות, כמו חברה שלא משתמשת בטכנולוגיה שלה כדי להשמיד חברות אחרות. נניח וציוויליזציה מסוג 2 הייתה מגיעה לכדור הארץ ורואה את שפע האנרגיה שמתחת לאדמה, שפע כוח האדם שניתן לנצל או את שפע האפשרויות האינסופיות שנולדות ממפגש בין ציוויליזציה בעלת טכנולוגיה מפותחת מאוד לבין ציוויליזציה חלשה ממנה, האם ציוויליזציה מסוג 2 המתנהגת על פי מחשבה כזאת היא אכן מפותחת?

ציוויליזציה או כל חברה יכולה להיות בעלת טכנולוגיה מתקדמת ועדיין לפעול מתוך פחד, תחרות דורסנית, כיבוש ויוהרה, ניצול חלשים או השמדה של מתנגדים. הבנה זו מעניקה לנו חשיבה שונה לחלוטין מגישת קרדשב, כי ההפך הוא הנכון, ככל שהכוח הטכנולוגי גדל ללא התפתחות תודעתית מקבילה שיודעת לאזן את אותו כוח, אותה ציוויליזציה לא הופכת למפותחת יותר, אלא למסוכנת יותר.

כבר כיום ניתן לאבחן בכדור הארץ את הבעיות העיקריות הנובעות מהתפתחות הטכנולוגית המהירה, נשק גרעיני בידיים לא נכונות עלול להשמיד את האנושות כולה, שינויי אקלים מלאכותיים ללא ידיעה אמיתית האם יש השלכות או אין השלכות עתידיות, הנדסה ביולוגית ושיבוטים, נשקים ביולוגים וכימיים, טכנולוגיות מעקב ומאגרי מידע, רובוטיקה ובינה מלאכותית.

כל אלו דוגמאות לכך שגם האנושות עצמה כבר יודעת לרתום אנרגיה בהיקפים עצומים ביחס לעצמה מלפני מאות שנים בודדות, הטכנולוגיה שהיא פיתחה חצתה את גבולות הדמיון האנושי, אך היא טרם פיתחה מוסדות יציבים, מוסר, אתיקה או תודעה מפותחת שיכולה להכיל ולהבטיח שאלו לא ישמשו לפגיעה בחברה האנושית כולה.

לכן יסוד טענת הספר היא פשוטה, סולם קרדשב מודד יכולת, חומרית וטכנולוגית, אך הוא אינו מודד בשלות, ריסון עצמי או את מידת הסכנה החיצונית והפנימית של ציוויליזציה. הוא מתאר חברה בעלת כוח עצום, אך ללא הכוונה, בעלת יכולות גבוהות אך גם בעלת סכנה לפגיעה בחלשים ממנה, להתערבות פסולה ולשימוש בכוח לכפייה.

לכן, ספר זה מבקש למדוד ציוויליזציה לא רק על פי סולם קרדשב, על אף שהניתוח מאפשר הבנה מסוימת של התפתחות חברתית, הוא אינו מודד את כל המדדים הנדרשים לבחינה נכונה של חברה, לכן הספר מבקש להביא לקדמת המדדים את הריסון העצמי, האחריות החברתית, המודעות והיכולת לפעול בהרמוניה עם חברות שונות ומערכות שונות.

סולם קרדשב הוא כלי מחשבתי חשוב, הוא מועיל להבנת התפתחות טכנולוגית ברמה קוסמית, הוא מסייע לדמיין לאן האנושות עשויה להתפתח מבחינת חומר ורתימת אנרגיה, הוא עלול לסייע במציאת עדויות לציוויליזציות אחרות בגלקסיה שלנו, אך הוא אינו מספיק.

הוא אינו עונה על השאלות החשובות שאנחנו נדרשים לשאול, כאשר אנחנו פוגשים את החברה האנושית כולה או כאשר אנחנו נפגש עם חברה חוץ ארצית, שאלות שעלולות להיות חשובות בניתוח שלנו כלפי עצמנו כחברה או כלפי חברות אחרות, כאלו שעלולות להיתפס מתקדמות בעיני האדם הרואה בחומר ואנרגיה כמדד יחיד, כאשר האמת תהא שהתודעה והריסון העצמי שהן מחזיקות נמוכה וחלשה עד שהטכנולוגיה שחברה כזאת אוחזת הופך למדד סכנה לאנושות כולה.

חלק שני: זוגא האנושות כולה

זוגא היא התנועה האינסופית שבין צמד תופעות שביניהן זיקות של ניגוד, השלמה, תלות, עצמאות והשפעה הדדית. ביניהן נפרס מגוון של אפשרויות אשר המתח ביניהן משתנה. עצם התנועה האינסופית והשתנות המתח בהתאם למידע וליחסים יוצרות אינסוף אפשרויות שנפרסות על המגוון ומקיימות את הזוגא.

החברה האנושית נעה בתנועה מתמדת בין שני צרכים קיומיים, הצורך הראשון הוא פיתוח יכולת טכנולוגית המאפשרת לה להתמודד עם איומים, עם מחסור, עם מחלות, עם אסונות טבע, פשיעה, כאוס, מלחמות ואיומים מחוץ לכדור הארץ.

הצורך השני הוא פיתוח יכולת ריסון עצמי המונעת מן הכוח הטכנולוגי, כלכלי ומדיני שיצרה על מנת להשתמש בו כנגד האזרחים עצמם או כנגד המשך קיום החברה האנושית כולה.

נגדיר זוגא החברה האנושית על פי הערכים הבאים

Zhuman=(Z1, Z2, R, τ, I, P) = Zh

Z1= התפתחות ויכולות טכנולוגיות.

Z2= יכולת ריסון עצמי.

R= היחסים בין המערכות השוק החופשי והתפתחות המואצת לבין מוסדות מדינתיים ובינלאומיים המפקחים עליהם ומרסנים אותם.

τ= המתח שבין הרצון להתפתחות טכנולוגיות מואצת לבין ריסון הכוח שלא יהיה בלתי מוגבל. I= שינויים קבועים במידע חדש, התפתחויות חדשות, סכנות חדשות, בינה מלאכותית חדשה ועוצמתית לדוגמה. P= היא פריסת האפשרויות האינסופיות, אנו נתייחס לארבעה נקודות ייחוס שביניהם קיימת פריסה. ארבע נקודות הייחוס או התופעות החברתיות העיקריות הן: הראשונה חברה בעלת טכנולוגיה לא מפותחת, רמת ריסון נמוכה, כך שהיא חברה פגיעה, כאוטית וחסרת יכולות. השנייה היא חברה בעלת טכנולוגיה מפותחת, רמת ריסון נמוכה, כך שהיא חברה עוצמתית ומסוכנת. השלישית היא חברה בעלת טכנולוגיה לא מפותחת, רמת ריסון גבוהה, כך שהיא חברה מרוסנת אך פגיעה ותלויה. הרביעית היא חברה בעלת טכנולוגיה מפותחת ורמת ריסון גבוהה, כך היא הופכת לחברה מפותחת, יציבה ובשלה לקבלת טכנולוגיות חדשות.

Z1= יכולת טכנולוגית נמדדת באמצעות יכולות של חברה לפעול להגן על עצמה, לייעל צרכים אנושיים של החברה, לגלות מידעים חדשים וטכנולוגיות חדשות ולאפשר לזרימת חומר ואנרגיה חופשית.

ניתן למדוד יכולת למניעת מגפות המוניות או יכולות רפואיות לשמירה על חיי אדם.

ניתן למדוד יכולת לייצר מזון בהיקפים גדולים והגנה מפני רעב עולמי.

ניתן למדוד תשתיות לרתימת אנרגיה, יכולות שינוע מי שתיה נקיים מזיהומים או ניהול משברי מים.

ניתן למדוד יכולת התרעה מפני אסונות טבע בכדור הארץ, סופות טייפון, התפרצויות הרי געש, רעידות אדמה, צונאמים.

ניתן למדוד יכולות ניבוי של שינויים אקלים והשפעות צפויות במאות השנים הקרובות.

ניתן למדוד יכולת הגנה מפני אסונות טבע שמקורם מחוץ לכדור הארץ, כמו מטאורים במימדים של סכנה מיידית לאוכלוסיות ענק.

ניתן למדוד יכולת הגנה מפני סכנות אנושיות חיצוניות, צבאות אויב, כוחות פולשים, תקיפות סייבר ורובוטיקה.

ניתן למדוד יכולות הגנה מפני סכנות אנושיות פנימיות מדינתיות, פשיעה וטרור, הגנת מידע, סייבר.

ניתן למדוד יכולות בינה מלאכותית של חברה, יציבותה, אמינותה, דרך החשיבה והסקת המסקנות שלה.

ניתן למדוד טכנולוגיות מבוססות שיבוט, הנדסה גנטית, רובוטיקה, חקר החלל ועד טכנולוגיות שמפתחות את יכולות הבנייה, אמינות התשתיות והתקשורת.

ניתן למדוד את הטכנולוגיה באמצעות הכלים שהיא מאפשרת להתאושש מאסונות, מקריסות חברתיות וכלכליות.

חברה אנושית שאינה מפתחת טכנולוגיות מפותחות לא הופכת לחברה שלווה ונינוחה, אלא להפך, היא מאפשרת פתח לסכנות רבות לזעזע אותה או אף להשמידה, היא עלולה למצוא את עצמה מאחורי יתר החברות האנושיות, תלויה בהן וכרוכה אחריהן.

Z2= יכולת הריסון העצמית נמדדת לפי יכולתה של חברה להגביל את השימוש בכוח שאינו הכרחי, את כוח הממשלה, הצבא, התאגידים, הקבוצות הכלכליות או המערכות הטכנולוגיות. כוח שעלול לשמש כנגד חלקים מהחברה או החברה כולה, כנגד עתיד החברה עצמה והדורות שיבואו אחריה או אפילו האנושות כולה.

ניתן למדוד יכולת ריסון עצמית לפי הגבלת הכוח השלטוני, הפרדת רשויות נכונה ומבנה בלמים ואיזונים מפותח.

ניתן למדוד יכולת ריסון עצמית באמצעות רמת הפיקוח האזרחית על מערכות צבאיות ומערכות מדיניות.

ניתן למדוד יכולת ריסון עצמית באמצעות רמת ההגנה על זכויות הפרט, מניעה משימוש לא ראוי במסדי נתונים, מניעת שימוש לא ראוי בטכנולוגיות שונות כנגד האזרחים לטובת פיקוח כפייתי, חדירה לפרטיות ורדיפה.

ניתן למדוד יכולת ריסון עצמית באמצעות מדדי שקיפות, מוסדות ביקורתיים מטא-קוגניטיביים, שקיפות משפטית וביקורת שיפוטית.

ניתן למדוד יכולת ריסון עצמית באמצעות מדדי ביזור סמכויות וביזור ידע לעומת ריכוזו בידי קבוצות כוח.

ניתן למדוד יכולת ריסון עצמית באמצעות היכולת לבטל החלטות מזיקות, החלטות בעלות השפעות שליליות לטווח הארוך, עצירת פיתוח טכנולוגיות בעלות סכנה לנזק בלתי הפיך ואחריות בין דורית.

ניתן למדוד ריסון עצמי באמצעות מדדי תרבות, תרבות של ביקורת עצמית, מטא קוגניציה, ספקנות, מוסדות המסוגלים להודות בטעות ואף לתקן את עצמן.

יכולת ריסון עצמית גבוהה נמדדת לפי יכולת לרסן את בעלי הכוח ואת הכלים שהם מחזיקים, משימוש לא ראוי, פסול או מסוכן.

יחסי השלמה

הטכנולוגיה המתפתחת והריסון העצמי משלימים זה את זה, הטכנולוגיה מאפשרת לחברה לשרוד איומים חיצוניים, אסונות טבע וסכנות פנימיות מורכבות, היא מאפשרת העברת מידע וחומר חופשית, התפתחות מואצת ושיתוף פעולה בין המוח האנושי ליכולות החישוב של המכונה. הריסון העצמי מאפשר שהחברה עצמה תשרוד את ההתפתחות המואצת, תשמור על ערכי יסוד, מוסר ואתיקה, לכידות חברתית והגנה מפני שימוש לא ראוי בכוח או בטכנולוגיה לפגיעה באחר. במצב כזה, המתח נמוך, מאחר ושני הצדדים רואים את חשיבות הצד מנגד להתפתחות עצמית.

יחסי ניגוד

ההתפתחות הטכנולוגית צומחת בתאוצה, ככל שהיא צומחת עולים חששות ופחדים מצד הריסון העצמי, שמנסה לכפות ריסון עודף על הטכנולוגיה, הריסון העודף מוביל להאטה בקצב ההתפתחות הטכנולוגית ובפגיעה בחברה כולה בהתמודדות עם סכנות ועם התחרות בין החברות האנושיות. מנגד, טכנולוגיה מתפתחת במהירות שמבטלת את ניסיונות הריסון, הופכת במהרה לטכנולוגיה המשמשת למעקב, ניתור, פגיעה וריסון של האוכלוסייה עצמה.

יחסי תלות ויחסי עצמאות

הטכנולוגיה תלויה בריסון על מנת לזכות בלגיטימציה להתפתחות המהירה שלה, הריסון מאפשר עלייה באמון ויציבות לאורך זמן. הריסון עצמו תלוי בהתפתחות הטכנולוגיה, שכן יכולות ריסון מתקדמות יכולה לפעול באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, יכולות זיהוי של שימוש בטכנולוגיה אסורה, זיהוי סכנות ואכיפה מתפתחת להגנה על הציבור.

אך הטכנולוגיה אינה תלויה במלואה בריסון, שכן כל חברה אנושית יכולה לפתח רמות גבוהות של ריסון או טכנולוגיה מפותחת מאוד בגישה המבקשת לנתק את היחסים ביניהם, עצמאות השוק החופשי ועצמאות המוסדות היא שגורמת למתח המתמיד בין התפתחות הטכנולוגיה והריסון העצמי לנוע בתנועה אינסופית.

השפעה הדדית

כל התפתחות טכנולוגית חדשה, משנה את המתח בין הטכנולוגיה לריסון מחייבת בחינה מחודשת של מנגנוני הריסון אל מול אותה טכנולוגיה, כעת ניתן לזהות שעל אף שהבינה המלאכותית כבר נמצאת זמן רב בחיינו, ונדמה שהיא הפכה להיות כלי בשימוש נרחב בכל תחומי החיים, עדיין לא התחילו הסדרה שבוחנת ריסון או אפילו בוחנת את היסודות הבסיסיים של הבינה המלאכותית, כמו השאלה כיצד הבינה מסיקה את תשובותיה? האם אופן החשיבה שלה כלל נכון או שהוא מוטה ומטעה? האם היא הפכה לכלי בידי קבוצות כוח או שהיא נותרה כלי להרחבת יכולות החברה האנושית?

ככל היחסים בין הריסון לטכנולוגיה שומרים על מתח נמוך, באמצעות העברת מידע נכונה ויחסים בריאים, שני הצדדים יכולים לתמוך אחד בשני, שכן חברה בעלת יכולות ריסון גבוהות צריכה לדאוג פחות מהתפתחות טכנולוגיות חדשות, ולכן היא מאפשרת מבעוד מועד את האמון והיסודות בהתפתחות טכנולוגית מואצת.

כאשר הטכנולוגיה עצמה יכולה לאפשר את ההתפתחות הריסונית הנכונה, באמצעות שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי טכנולוגיות שדורשות ריסון או באמצעים אחרים.

תתי זוגא

מכיוון שכל זוגא מתפצלת אל תתי זוגא שבעצמם מתפצלים אל מיקרו זוגא שבתורם מתפצלים אל נאנו זוגא, ניתן לחשב מערכת זוגאות משוכללת הכוללת מאות תתי זוגא או נאנו זוגא, בספר זה נבחן תתי זוגא ומיקרו זוגא בלבד, הקשורות בזיקות של יחסים, מידע ומתח ומשפיעות על הזוגא הראשית.

זוגא אנרגטית

זוגא אנרגטית מבחינה בין שני זוגאות שונות, Zh1 כרייה ורתימת אנרגיה, מנגד, Zh2 הגבלה עקב פגיעה הנובעת מרתימת האנרגיה.

מצד אחד, היכולת לרתום יותר אנרגיה מחזקת את Zh1, מנגד, רתימה בלתי מוגבלת של אנרגיה, כרייה וניצול משאבי טבע עלולים להוביל לחיסול משאבי טבע, לפגיעה בין דורית ולבסוף גם לאיבוד יכולת כריית אנרגיה ורתימה של אנרגיה, לכן מעבר מידע מלא ושמירה על היחסים בין Zh1 ל-Zh2 חשובה לשמירה על רמות מתח נמוכות, כך שפעולת כרייה ורתימת האנרגיה הבלתי מוגבלת לא הופכת למערכת המשמידה את עצמה.

Zh1, זוגא כריית או רתימת אנרגיה, מושפעת באופן מתמיד ממיקרו זוגא שונים.

Zh1.1, כריית אנרגיה מואצת על מנת לעמוד בקצב צרכי השוק והמדינות אל מול שמירה על משאבים למקרי חירום ולדורות הבאים.

Zh1.2, אנרגיה זולה ומלכלכת אל מול אנרגיה נקייה.

Zh1.3, מערכת אנרגיה ריכוזית אל מול ייצור אנרגיה פרטי ומבוזר.

Zh1.4, ניצול משאבים מקומיים מול תלות במשאבי אנרגיה חיצוניים.

Zh1.5, שמירה על מאגרי אנרגייה, ביטחון אנרגטי אל מול שמירה על מערכות טבעיות.

Zh2, זוגא הגבלה למניעת פגיעה מכריית יתר או רתימת אנרגיה, מושפעת גם היא ממיקרו זוגא שונים בתוכה.

Zh2.1, הסדרה מדינית אל מול פתיחות השוק. Zh2.2, צרכי ביטחון אל מול ניצול או בזבוז משאבים. Zh2.3, פיקוח בינלאומי אל מול צרכי המדינה.

כל שינוי במיקרו זוגא, מוביל לשינוי במתח בתת זוגא שבתורו מוביל לשינוי במתח בזוגא הראשית. כך שבמקרים אחדים, צרכי הביטחון יכולים להפוך לצורך כה רחב, שהשינוי בו משפיע על הגבלה הכוללת על כריית יתר, ריקון מאגרי אנרגיה ורתימה מסכנת.

זוגא רפואית

זוגא רפואית מבחינה בין שני זוגאות עיקרים, Zh3, הרחבת היכולת הרפואית, מנגד, Zh4, הגבלת התערבות בגוף האדם וחיי האדם.

מצד אחד, הרחבת היכולת הרפואית מובילה ליכולת למנוע מגפות או להעלימן אם התפתחו, לרפא מחלות חשוכות מרפא, לשנות מערכות ביולוגיות ולהאריך חיים, מנגד, ניסויים עלולים להיות מסוכנים, הכרח של הרחבת היכולת הרפואית יכול להפוך לכפייה רפואית, קיימת סכנת שימוש פסול במידע רפואי, פגיעה באוטונומיה, שימוש ברפואה מבוססת טכנולוגיה חדשנית כאשר הידע אינו באמת מלא דיו להבנת ההשלכות ארוכות הטווח של הטכנולוגיה הרפואית.

Zh3, הרחבת היכולת הרפואית מכילה בתוכה מיקרו זוגאות נוספים בעלי מתח המשפיעים עליה.

Zh3.1, מהירות פיתוחים רפואיים אל מול בדיקה ממושכת של בטיחות הפיתוחים.

Zh3.2, בריאות הציבור מול אוטונומיה של הפרט. Zh3.3, איסוף מידע רפואי מול פרטיות. Zh3.4, שימוש מוגבר בבעלי חיים לניסויים רפואיים אל מול מוסר ואתיקה אנושית.

Zh4, הגבלת התערבות בגוף האדם וחיי אדם מכילה בתוכה מיקרו זוגאות נוספים בעלי קשרים ומתחים המשפיעים עליה. Zh4.1, רפואה מונעת מול חופש הבחירה של האדם. Zh4.2, מניעת מחלות גנטיות אל מול ניסויים. Zh4.3, רפואה הכרחית אל מול מוסר ואתיקה רפואית.

זוגא מזון ומים

טכנולוגיות מזון, מים וחקלאות מחזקות את יכולת ההישרדות, הפצתן חשובה להתפתחות מרחבית ושמירה על מערכות חיים, אבל מתוכן נוצרת זוגא מעניינת בין Zh5 עצמאות והתפתחות בתחום המזון והמים לבין Zh6 ריסון ופיקוח על כל הטכנולוגיות האלו.

ניתן להשתמש בדוגמה הישראלית שממחישה באופן מובהק את המתחים והשינויים, בשנת 1982 החלה מדינת ישראל להוסיף פלואוריד למי השתייה במטרה למנוע עששת בשיניים, בשנת 2001 המדינה קבעה בחוק את חובת הוספת פלואוריד למי השתייה. בשנת 2013 החליטה שרת הבריאות להפסיק את הוספת הפלואוריד מתוך תפיסת ריסון, אוטונומית הפרט לבחור אילו חומרים רפואיים הוא צורך. בשנת 2015 לאחר חלופה נוספת במשרד הבריאות, החליט סגן שר הבריאות החדש להחזיר את חובת הוספת הפלואוריד למי השתייה.

נתון מעניין נוסף במי השתייה במדינת ישראל הוא בתהליך התפלת המים, בתהליך זה המים עוברים סינון ומינרלים רבים לא נשארים במים לאחר מכן, בין המינרלים החיוניים לגוף האדם שלא עוברים את הסינון, ניתן למצוא את המגנזיום והיוד. למעשה, ככל שהתפלת המים הופכת לנרחבת יותר, מחסור המגנזיום והיוד באוכלוסיה הרחבה מתרחב גם כן. מחסור ביוד ומגנזיום יצר תת זוגא משלו, כאשר משרד הבריאות ומשרד האוצר נמצאים במתח מתמיד בעקבות השאלה האם הוספת יוד ומגנזיום אכן משתלמת ביחס לנזק שנגרם כאשר לא מוסיפים את המינרלים החיוניים האלו לאדם.

מתוך עצמאות והתפתחות בתחום המזון והמים ניתן לזהות מיקרו זוגאות מעניינות.

Zh5.1, חקלאות ריכוזית מול חקלאות מבוזרת Zh5.2, ייצור מקומי ושמירה על יכולת עצמית במקרי חירום אל מול יבוא ושמירה על יחסים בינלאומיים Zh5.3, ניהול מים מרכזי מול עצמאות אזורית Zh5.4, שינויים גנטים ושימוש בחומרים להדברה אל מול בריאות הציבור.

מנגד, Zh6, ריסון ופיקוח, כאשר הוא מותח לצד שלו נוצרות זוגאות אחרות.

Zh6.1, עיכוב בהתפתחות טכנולוגית אל מול צרכים לאומיים.

Zh6.2, ריסון טכנולוגיות אל מול התפתחות השוק החופשי והכנסות המדינה.

Zh6.3, גילוי מאוחר של מחלות ומגפות אל מול אי נקיטת פעולות מתוך ריסון ופיקוח.

זוגא ביטחונית

זוגא ביטחונית היא ככל הנראה מבין הזוגאות המתוחות ביותר ובעלות השפעה עמוקה על הזוגא הראשית. ניקח את מדינת ישראל כמקרה מבחן, מצד אחד Zh7, יכולת ההגנה והרתעה, מנגד Zh8, יכולת הריסון העצמי והגבלת השימוש בכוח. מדינת ישראל ידועה בעולם כמדינה ששמרה על חוקי המלחמה במשך שנים רבות, כאשר פעלה ברגישות יתרה להימנע מנזק אגבי או פגיעה בחיי אדם שלא לצורך. בעקבות זאת, מדינת ישראל פיתחה טכנולוגיות מתקדמות שאיפשרו לה לשמור על מתח נורמטיבי בין הזוגאות, שימוש בטילים מונחים וביטול תקיפות כנגד מטרות עקב זיהוי של אוכלוסייה אגבית, כאשר המתח עם Zh7, צרכי ההגנה וההתרעה נמתחים מצד לצד.

מבט על פנים מדינת ישראל, זוגא ביטחונית בפני עצמה, ניתן לזהות את הצבא, המשטרה, השב"כ, מערכי הסייבר, מעקב, איכון, מצלמות כביש, מצלמות רחוב וטכנולוגיה לזיהוי פנים, מחזקים את Zh7 ואת צרכי ההגנה וההתרעה, מנגד, פיקוח אזרחי, חקיקה או התפתחות חקיקתית, ביקורת ציבורית, הגבלת כוח אדם ושמירה על זכויות הפרט מחזקים את Zh8 ומונעים ממערכות ההגנה וההתרעה להפוך למערכות הפוגעות באוכלוסייה שעליהן הן אמונות להגן.

כך נוצרות לנו מערכת מיקרו זוגא בתת זוגא הביטחונית, Zh78.1, התרעה צבאית מול מניעת מרוץ חימוש.

Zh78.2, סודיות ביטחונית מול פיקוח אזרחי.

Zh78.3, מעקב אחר סכנות מול הגנת הפרטיות.

Zh78.4, נשק אוטונומי מול בחירה אנושית.

Zh78.5, ביטחון המדינה מול ביטחון האזרחים.

זוגא בינה מלאכותית

זוגא בינה מלאכותית היא זוגא חדשה, אך בחובה קיימת סכנה רבה אם בני האדם לא ילמדו לנהל את המתח ואת היחסים עם הבינה המלאכותית. בשנים האחרונות הבינה המלאכותית הפכה מכלי עזר לשותף משנה מציאות לבני האדם, הבינה המלאכותית נמצאת כיום כמעט בכל עסק בעולם ומשומשת על ידי רוב מוחלט של בני האדם אשר משתמשים בכלים טכנולוגים, אם רוצים בכך ואם לא.

מעבר לכך, הבינה המלאכותית משמשת מערכות צבאיות, מערכות משטרתיות, מערכות בריאות ומערכות מורכבות. לאחרונה הבינה אף מתחילה להחליף פעולות בניהול משאבי אנוש ומייעלת עסקים אשר מקבלים אלפי קורות חיים ביממה. בנוסף הבינה משמשת כבונה אתרים, מעצבת גרפית, עורכת לשונית, מתורגמנית, יוצרת מוזיקה ווידיאו והיד עוד נטויה.

משכך זוגאות שנולדו ביחסים שבין בני האדם לבינה המלאכותית הן זוגא Zh9, הרחבת היכולת של הבינה המלאכותית, שהיא מושפעת ישירות מזוגאות טכנולוגיות, משפטיות ותרבותיות, לצידה נותרת זוגא Zh10, יכולת בני האדם לשמור על שליטה ופיקוח אנושי של התפתחות המין האנושי.

בינה מלאכותית יכולה להרחיב את יכולות המחקר, הניתוח ובכך לשפר את הרפואה, ההגנה והביטחון, התכנון והייצור, אך במקביל היא יכולה לרכז מידע וכוח, היא עוד נוטה להסיק מסקנות מוטעות, פועלת ללא שקיפות מלאה מאחר ובני אדם אינם שולטים בדרך קבלת ההחלטות המלאה שלה ובשימוש שלה ברשת הנוירונים והחשש שהיא תפעל באופן אוטונומי אפילו כנגד בני אדם.

מיקרו זוגא של בינה מלאכותית הם זוגאות הבוחנים את הארכיטקטורה של הבינה המלאכותית והפיקוח העצמי, למעשה תורת זוגא והמבנה הרקורסיבי נועדו ליתן מענה לבעיה זו, לאפשר לבינה מלאכותית לזהות את המתחים שפעלו בה בעת שהפיקה תשובה ובכך להבין את דרך הסקת המסקנה ולאפשר לה ניתוח שהוא פחות מוטה. כך נוצרות לנו מספר מיקרו זוגאות מעניינים.

Zh9.1, עוצמת החישוב של הבינה המלאכותית אל מול יכולת האדם להבין את דרך הסקת המסקנות.

Zh9.2, קבלת ההחלטות אל מול בדיקה ביקורתית עצמית אמיתית.

Zh9.3, איסוף מידע רחב אל מול הסכמה, שיתוף ופרטיות.

Zh9.4, ריכוז מערכות בינה מלאכותית אל מול ביזור היכולות.

Zh9.5, הרחבת החלפת שיקול דעת אנושי אל מול הרחבת שיקול הדעת האנושי.

כאשר בוחנים את עניין ריכוז מערכות הבינה המלאכותית אל מול ביזור היכולת, נמדדת שאלה חשובה מאוד, שכן אם בינה מלאכותית תלמד יכולות סייבר ברמה הגבוהה ביותר ויהיה לה גישה אל יותר מדי מערכות, היא עלולה להפוך לבעיה יותר מאשר מועילה.

מה אם הבינה המלאכותית תבצע טעות קלה, ובמקום למחוק קובץ אחד תחליט למחוק תקציב עירוני, או מערכת שלמה מתוך מחשב? לכן ראוי לבדוק האם המטרה היא ליצור מגה-בינה מלאכותית, בעלת ידע שמכיל את כל האנושות כולה ובעלת יכולות גם לפגוע באנושות, אך כאשר ידע זה מועיל לה להבנתה ולהפקת תשובה נכונה יותר, אל מול בינה מלאכותית יחסית ומותאמת.

זוגא הרחבת שיקול הדעת האנושי אל מול החלפת שיקול הדעת האנושי היא זוגא חשובה לא פחות, היא מתייחסת למסלול בו בני האדם הולכים כעת, כאשר הבינה המלאכותית הופכת מכלי עזר לחשיבה האנושית לכלי המפיק תשובות סופיות ומחליפה את דרכי החשיבה ופעולות החשיבה האנושיות. האם בינה מלאכותיות יכולה להחליף אינטואיציה אנושית? האם לאור הטיות הקבועות שבה היא יכולה תמיד לקבל החלטה נכונה במקום בני האדם? כל מידע קטן יכול לשנות את המתחים וקבלת ההחלטה של הבינה המלאכותית, כאשר אנחנו בני האדם כאמור לא יכולים לנתח באותה מידה של הבינה המלאכותית, אך אנחנו יכולים לחשוב.

בצד השני, Zh10 מתייחס ליכולת בני האדם לשמור על שליטה ופיקוח של המין האנושי, באותו הקשר של הזוגא האחרונה בה דנו, מה צפוי לתלמידים בדורות הקרובים? האם בני האדם ימשיכו להשתמש בבינה מלאכותית על מנת להחליף את תהליכי המחשבה הבסיסיים של האדם האם הדבר לא יפגע לאורך טווח ביכולות בני האדם באופן כולל? כאשר דור אחרי דור יפסיק להפעיל את המחשבה ויסתמכו יותר על בינה מלאכותית ועל יכולות הניתוח שלה על פני אינטואיציה אנושית ומחשבה אנושית, אנחנו ניצור דורות של אנשים לא חושבים אלא תלויים.

מיקרו זוגאות שונים ניתנים לייחוס בנושא.

Zh10.1, פיתוח החשיבה הביקורתית אל מול פיתוח תוצאות.

Zh10.2, שמירה על מקומות עבודה אל מול אוטומציה והתפתחות טכנולוגית.

Zh10.3, קבלת החלטות המבוססות על אינטואיציה, ניסיון, רגש וחשיבה אנושית אל מול קבלת החלטות מבוססות ניתוח.

זוגא מידע ופרטיות

העידן הנוכחי נקרא על ידי מומחים גם מהפכת המידע, היכולת של אדם באזור הכפרי בסין להעביר מידע מורכב בעשירית השנייה לאדם בקצהו השני של כדור הארץ, אם באמצעות טכנולוגיות שונות או אפילו רשתות חברתיות.

זרימת המידע כיום נמצאת בשיאה, אך גם זרימת מידע מחביאה מספר חששות וסכנות, אחת מהן מוכרת כ"תאוריית האינטרנט המת", על פי תיאוריה זו, מרבית התכנים המועלים כיום ברשת הם תכנים שנכתבו ונערכו בידי בינה מלאכותית, על פי הערכות התיאוריה, בעשור הקרוב אנחנו נגיע למצב בו כ-99% מהתוכן במרשתת הוא תוכן שנכתב ונערך בידי בינה מלאכותית. מכאן עולה שאלה חשובה, מי בוחן שהמידע אמין? כיצד בעתיד נדע מה נכון ומה לא נכון? במחקר שנעשה, נמצא לפני מספר שנים שבינה מלאכותית הציגה חיילים נאצים מתקופת גרמניה הנאצית כאנשים בעלי צבע עור כהה ואסיאתיים. הבינה המלאכותית ניסתה להימנע מהטיה פנימית וביקשה להציג מגוון רחב של אנשים כחיילים נאצים, כדי לא להיתפס כגזענית או כמכלילה. אך בעצם פעולתה לשמור על אי הטיה יצרה הטיה מגוחכת ומצחיקה, ומכאן עולה השאלה, מי שומר על מהימנות המידע? אם בקרוב נגיע לעת שבה 99% מכל התוכן באינטרנט נכתב ונערך בידי בינה מלאכותית, כיצד אדם שמגיע לעולם או נחשף לתכנים יכול לדעת מה נכון ומה לא נכון? עודף המידע עלול ליצור את ההפך המדויק שלמענו הוא נועד, לפתח את התרבות ואת החברה האנושית, ולהפוך אותה לבורה או מסוכסכת בינה לבין עצמה.

לכן ניתן לייחס זוגא מעניינת למידע, Zh11 חשיבות חשיפת מידע ושיתוף מידע אל מול Zh12, מהימנות המידע. מצד אחד אם נתעכב במערכת מורכבת על בדיקת מהימנות המידע בכל פעם, אנחנו עלולים לפגוע בהתפתחות, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא, מהצד השני, אם לא נתעכב על מהימנות המידע אנחנו עלולים להפעיל מערכות שפשוט יפעלו לא נכון ולחנך אנשים על דברים שאינם נכונים.

זוגא ביולוגית וגנטית

אחת מן הזוגאות המעניינות של העידן הקרוב בכדור הארץ, היא כיצד בני האדם יתייחסו לשינויים והשיפורים של מערכות ביולוגיות שונות אל מול התערבות בלתי הפיכה.

חוקרים מתווכחים על השאלה כיצד תראה האנושות בעתיד הקרוב, חלקם טוענים שאנחנו צפויים לחיות בתקופת "סייבר-פאנק", מצב בו מרבית בני האדם שיכללו את גופם הביולוגי באמצעים מכניים או באמצעות שינויים גנטיים.

בני האדם צריכים לבחון את הרצון בZh13, לשפר את איכות החיים ומשך החיים של בני האדם אל מול Zh14, התערבות בלתי מוסרית, בלתי הפיכה או יצירת אנשי מכונה.

על אף שהטכנולוגיה לשיבוט קיימת כבר תקופה ארוכה, בני האדם החליטו לוותר עליה נוכח הסכנות להתפוררות חברתית ושימושים לא חוקיים ולא מוסריים. בסדרת הסרטים המפורסמת מלחמת הכוכבים, הרפובליקה שייצגה את איחוד העולמות הקימה צבא של משובטים על מנת להילחם באויב חיצוני, רק על מנת שאת השלטון יתפוס עריץ שהפך את אותו צבא משובטים לצבאו האישי. אמנם מדובר בסרט, אך נדמה שגם בכדור הארץ טכנולוגיות מסוימות עלולות להפוך לכלי רב עוצמה ואף מסוכן בידיים לא מוסריות.

היכולת להתפתח בהנדסה גנטית יכולה להוביל פיתוח תרופות והגנה מפני מחלות ומגפות, אך מנגד היא יכולה גם לשמש ליצירת מגפות חדשות. טכנולוגיות אלו, הנוגעות לשיבוט והנדסה גנטית הן בעלות השפעה לדורות הבאים ואינן נחלת דורנו אנו בלבד, שכן שינוי גנטי מוטעה ופגיעה בגנטיקה האנושית עלולה להוביל גם לאסונות כבדים.

לכן עקרון שנובע מכך הוא האפשרות להשיב את המצב לאחור, או במילים אחרות פעולות שאינן בלתי הפיכות.

מתוך זוגא ביולוגית וגנטית ניתן לזקק מיקרו זוגאות שונות, Zh13.1, ריפוי מחלות גנטיות אל מול שינוי תורשתי בלתי הפיך, Zh13.2, חופש מחקרי מול סכנה ביצירת מגפות, Zh13.3, פיתוח אורגניזם אל מול שמירה על מערכות אקולוגיות.

זוגא פעולות בלתי הפיכות יכולה ליצור זוגאות מעניינות אף יותר, Zh14.1, המתח שבין אנשים היברידים אל מול אנשים רגילים, Zh14.2, שימוש בטכנולוגיות גנטיות לאוכלוסיות מסוימות בלבד אל מול שיתוף עולמי.

זוגא מצבי חירום

זוגא מצבי חירום היא בין הזוגאות המעניינות והחשובות למין האנושי בכדור הארץ, לאחרונה בעקבות וירוס הקורונה עבר כדור הארץ למעבדה על בני האדם, סגרים הדוקים ללא זכויות פרט, אכיפה בררנית וחודרנית ואף פגיעה בזכות הקיום של בני האדם.

זכור לכולם, כיצד נתפסו פעם אחר פעם פוליטיקאים ואנשים שהזהירו את הציבור מסכנות הקורונה, אותם אלו שחייבו כל אדם לשים מסיכות בכל מקום ולהשתתף בניסוי הבידוד הגדול בהיסטוריה האנושית, בעודם מבלים בקבוצות וחובשים מסיכה רק אל מול המצלמות.

אסונות קורים לאורך ההיסטוריה האנושית, הרצון להישרדות אנושית הוא גבוה מאוד וחשוב מאוד, אך מה יקרה אם מוסד עולמי ימכור לבני האדם על אסון מתקרב רק על מנת לפתח ולייצר טכנולוגיה שתוביל לאסון גדול אף יותר? בזמן חירום נוהגות המדינות וארגוני העולם להפחית את השקיפות, לרכז סמכויות ולקבוע מנגנונים הדוקים המחייבים את האזרחים על פני מנגנוני הפיקוח, בקרה וזכויות הפרט.

זוגאות נוספות

על פי תורת זוגא, ניתן למצוא אינספור זוגאות שונות המשפיעות על זוגא האנושות כולה, לכל אחת מן הזוגאות האלו קיימות תתי זוגאות, מיקרו זוגא וגם נאנו זוגא. לפיכך מסמך זה אינו מתיימר כבר ליתן את כל הזוגאות הקיימות, אלא להציג דוגמא אחת לניתוח מערכת מורכבת על גבי זוגאות שונות, כאשר בין הזוגאות ותתי הזוגאות קיים מתח משתנה ומידע משתנה, השפעה על זוגא אחת משפיע גם על האחרת וכן האלה, לכן קבלת החלטות אינה נעשית רק בהתאם להתייחסות מסוימת אחת, אלא מתוך ראיה מרחבית של השפעה הדדית בין הזוגאות.

זוגאות נוספות ניתן לייחס להן חשיבות ולא קיבלו הרחבה בספר זה הן זוגא תאגידים מול מדינות, זוגא שוק הונתנתי מול חברתנות, זוגא גלובליזציה מול עצמאות וזהות לאומית, זוגא מוסדות בינלאומיים מול עצמאות מדינית, זוגא תקנים משותפים מול התאמה לשוק מקומי, זוגא חלוקת משאבים עולמית מול צרכים מקומיים, זוגא זהות אנושית משותפת אל מול תרבות מקומית, זוגא לכידות חברתית אל מול תחרות, זוגא כפייה מול חירות, זוגא צרכי הדור הבא אל מול צרכי הדור הנוכחי, זוגא שימוש במשאבים בדור נוכחי אל מול שמירת משאבים לדורות הבאים, זוגא תועלת מיידית אל מול סכנה ארוכת טווח, זוגא הרחבת יכולות מחוץ לכדור הארץ מול ריסון ההתרחבות, זוגא חקר החלל מול צרכי כדור הארץ, זוגא כריית משאבים בחלל אל מול שמירת המערכת הקוסמולוגית, זוגא התיישבות בחלל אל מול שמירה על מערכות אקולוגיות קוסמולוגיות, זוגא על שמירת יכולות אנלוגיות מול יכולות טכנולוגיות, זוגא שמירה על עבודות מסורתיות מול עבודות אוטונומיות, זוגא תלות בטכנולוגיה לקיום מול יכולות קיום טבעיות וכן האלה.

קשרים רוחביים בין זוגא האנושות כולה

חשוב לזכור, שכל תת זוגא אינה פועלת בנפרד, שינוי במידע, היחסים והמתח מוביל להשפעה על זוגא אחרת, האנרגיה מושפעת מהבינה המלאכותית, הרפואה מושפעת מהטכנולוגיה, המידע והפרטיות משפיע על קצב התפתחות טכנולוגית של בינה מלאכותית, של רפואה וגם של זוגא ביולוגית וגנטית, כל שינוי משפיע על זוגאות נוספות ותתי זוגאות, כך שאי אפשר להפריד בין התפתחות הבינה המלאכותית להתפתחות הרפואה או לשינויים בחינוך העולמי, הרצון לפתח תרופות או לקדם הנדסה גנטית על מנת למנוע מגפה עולמית או אסונות עולמיים עלולה להוביל לשינוי המתח של זוגא מידע ופרטיות, כפי שזוגא אנרגטית משפיעה על זוגא מזון ומים וכל היוצא ממנה, על זוגא מצבי חירום ועל זוגא הדורות הבאים אל מול הדור הנוכחי.

כך שנכון לכתוב את הנוסחה הבאה:

Zh1⇄Zh2⇄Zh3⇄Zh4⇄Zh5⇄Zh6⇄Zh7⇄Zh8⇄Zh9⇄Zh10⇄Zh11⇄Zh12⇄Zh13⇄Zh14…

לצד השפעת הזוגאות אחת על השנייה, כל תתי הזוגאות של כל זוגא גם בעלות השפעה על זוגא מעליהן, עשויות לקיים קשרי השפעה עם כל זוגא אחרת במערכת או עם תת זוגא אחרת, זאת אומרת:

Zh⇄Zh4⇄Zh6.2

השפעת המידע על זוגא

כל זוגא מושפעת מהמידע, להלן מספר משתני מידע המשפיעים על היכולת הטכנולוגית IT:

רמת הידע המדעי, יכולת רפואית, יכולת אנרגטית, יכולת הגנה, יכולת סייבר, יכולת חלל, יכולת ייצור מזון, יציבות תשתיות, יכולת תקשורת, קצב התפתחות בינה מלאכותית, פוטנציאל נזק של טכנולוגיות קיימות.

משתני מידע המשפיעים על יכולת ריסון IS:

עצמאות מערכת המשפט, ביזור כוח שלטוני, רמת פיקוח על מערכות ביטחון, הגנה על פרטיות, רמת שקיפות מוסדית או מערכתית, חופש תקשורת, חופש המחקר, יכולת הציבור להחליף שלטון, הגבלות על שימוש בנשק, הגבלות על שימוש במידע, היכולת לעצור פרויקט מסוכן או בעל סכנה לפגיעה בלתי הפיכה, מנגנוני אחריות לאחר כשלים, כללי חירום מוגבלים.

משתני מידע המשפיעים על איומים חיצוניים IE:

מלחמות ואיומים צבאיים, מגפות, אסונות טבע, שינויי אקלים, מחסור במים או במזון, קריסת תשתיות אזורית, מטאורים ואיומים מחוץ לכדור הארץ, סיכונים גלובליים שאינם נשלטים בידי מדינה אחת, התפוררות חברתית עולמית, מפגשים עם ישויות חוץ ארציות.

משתני מידע המשפיעים על איומים פנימיים IN:

פשיעה ואלימות, מלחמת אזרחים, קריסת מערכות כלכליות, קריסת אמון עולמית, שימוש שלטוני בטכנולוגיה נגד אזרחים, הקצנה פוליטית, ריכוז כוח כלכלי או פוליטי, הפצת מידע כוזב, אי שוויון קיצוני, שימוש בלתי מבוקר בבינה מלאכותית, טרור, הרס סביבתי.

משתני מידע המשפיעים על ריכוז הכוח IC:

מספר הגופים המחזיקים בטכנולוגיה מסוימת, מידת השליטה של המדינה במידע, מידת הריכוזיות במשק, תלות בחברה מסחרית אחת, תלות בתשתית יחידה, תלות בשוק יחיד, ריכוז יכולות צבאיות או טכנולוגיות, אפשרות של אדם יחיד או גוף יחיד לגרימת נזק בהיקף גבוה או בלתי הפיך.

משתני מידע המשפיעים על הפיכות הנזק IR:

האם ניתן לעצור את הפעולה, האם ניתן להשיב את המצב לקדמותו, משך הזמן עד שהנזק מתגלה, מספר האנשים העלולים להיפגע, האם הנזק מוגבל לאזור או מדינה אחת, האם הנזק מועבר לדורות הבאים.

משתני מידע המשפיעים על קצב השינוי ID:

מהירות ההתפתחות הטכנולוגית, מהירות חקיקת הסדרה, זמן הסתגלות של המוסדות, זמן ההכשרה של אנשי המקצוע, משך הזמן הנדרש לזיהוי נזק בלתי הפיך, הפער בין המצאת טכנולוגיה לבין הבנה של השלכותיה.

כאמור, זוהי לא הרשימה המלאה, אך היא מאפשרת לאדם ולבינה מלאכותית להבין את המשתנים הרבים המשפיעים על המידע ובכך גם על קבלת ההחלטות ועל ההשפעה הרוחבית בין זוגא לזוגא.

סיכום

מטרת תורת זוגא האנושות כולה, היא דוגמא לשימוש בניתוח זוגאי של מערכת גדולה, מטרתה לאפשר לאדם ובינה המלאכותית להעריך נכון ולהתחיל לבנות את המערכת שבאמצעותה נכון וראוי להבין השפעות ולקבל החלטות, שכן כל החלטה קטנה יכולה להשפיע גם על האנושות כולה, כך שאם מדינה אחת קטנה בעולם תחליט לשנות את המתח והיחסים בזוגא הנדסה גנטית או שיבוט, היא יכולה לעורר מתח רב ושינוי יחסים עולמי בזוגאות שונות, כך ניתן להסיק שאפילו הפעולה הקטנה ביותר יכולה להיות בעלת השפעה עולמית.

מתוך הבנה זו, ראוי לבחון את התפתחות המין האנושי ומחקר האנושיות סביב השאלות האלו, אילו השפעות נוצרות מהפעולות שאנו מבקשים, האם המתח בעקבות הפעולות יהיה גבוה מדי עד שעלול להוביל לקריסת יחסים? לכן יש לבחון כל פעולה כאילו היא בעלת השפעה עולמית, בדרך הזו ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטיבה ונכונה הרואה את המכלול, המאפשרת קבלת החלטות ברמת המיקרו כברמת המקרו תוך ניתוח וחיזוי של השפעות עתידיות.

ככל שאנחנו נספק לניתוח מערכתי זוגאי יותר מידע רלוונטי אמין ומגוון, כך הניתוח יכול לשפר את דיוקו, לאפשר לנו לזהות אילו השפעות קטנות כל החלטה גדולה תגרום או אילו השפעות גדולות כל החלטה קטנה תגרום.