# זיכוך כתבים פילוסופים Access: Free reading / גרסה חינמית / חינם / קריאה חופשית Publisher: TellerBP / TELLER BOOKS PUBLISHING / טלר הוצאת ספרים לאור - Language: he - Canonical reader: https://tellerbp.co.il/zikuch-reader.html - Content scope: הספר המלא כפי שמופיע בעמוד הקריאה באתר. - Source site: https://tellerbp.co.il ## Text אורליוס, סנקה, יוסף בן מתתיהו, פילון, תוקידידס וניטשה זיכוך כתבי הפילוסופים | TellerBP פילוסופיה מידות טובות טבע האדם טבע המדינה אורליוס, סנקה, יוסף בן מתתיהו, פילון, תוקידידס וניטשה זיכוך כתבי הפילוסופים עריכה לשונית, ספרותית וסידור תרגומים מיוונית עתיקה, לטינית וגרמנית מאת אהרן קמינקא, מנחם שטיין, יעקב נפתלי שמחוני ודוד פרישמן עיצוב, עריכה והפקה: TellerBP. עריכה ספרותית, עריכה לשונית וסידור: המחבר. © 2026 כל הזכויות שמורות לTellerBP עבור עיצוב, עריכה לשונית, עריכה ספרותית, בחירה, סידור, עיבוד והפקה. © פרויקט בן-יהודה על שיתוף הכתבים המתורגמים שהם בגדר נחלת הכלל Design, editing, and production: TellerBP. Literary editing, language editing, and arrangement: המחבר. © 2026 All rights reserved by TellerBP with respect to the design, language editing, literary editing, selection, arrangement, adaptation, and production. © Project Ben-Yehuda for making the translated works, which are in the public domain, available to the public. הקדמה מאת המחבר עמ' 8 מרקוס אורליוס אנטונינוס עמ' 9 לוקיוס אנאוס סנקה עמ' 17 יוסף בן מתתיהו עמ' 22 פילון האלכסנדרוני עמ' 29 תוקידידס עמ' 36 פרידריך ניטשה עמ' 42 תודה מיוחדת לפרויקט בן-יהודה על הקמת פרויקט מיוחד זה, על איסוף הכתבים, העלאתם למרשתת ושיתופם ברבים כחלק מנחלת הכלל ועל תרומתו להתפתחות התרבות העברית. תודה מיוחדת למתרגמים רבי, ד"ר אהרן קמינקא, (1866-1950), היה רב ומלומד, משורר ומתרגם עברי, אשר תרגם מלטינית ויוונית עתיקה את כתביהם של מרקוס אורליוס אנטונינוס, לוקיוס אנאוס סנקה ותוקידידס, ובזכות עמלו הרב אפשר להנגיש את חוכמתם אל דוברי השפה העברית. מנחם שטיין, (1855-1916), היה רופא יהודי מציוני ארץ ישראל, לאחר שהוסמך כרופא עלה ארצה הצטרף לתנועה הסוציאליסטית יהודית הביל"ויים, ביחד עמם הגיע למקווה ישראל ושקד על האדמה והתחדשות השפה העברית. הוא תרגם את כתביו של פילון האלכסנדרוני על האיסיים, בכך הותיר מורשת לעם ישראל לדורות שאחריו. ד"ר יעקב נפתלי הרץ שמחוני, (1884-1926), היה סופר, חוקר והוגה, היסטוריון ומתרגם לעברית. יעקב נפתלי עסק בתחומים רבים, ביניהם ארכיולוגיה, בלשנות ופילוסופיה. טרם קום המדינה, פרסם ספר חינוכי לתלמידי תיכון אודות תולדות עם ישראל ונודע כאיש ספר. יצירתו המפורסמת "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים", זיכתה אותו בהוד והדר, הוא טען שמאחר ויוסף בן מתתיהו טען בספרו שהספר נכתב במקור בשפת האבות ורק אז תורגם ליוונית עתיקה, בחר לתרגם את התרגום היווני העתיק בנוסח עברי מאותה תקופה. דוד פרישמן, (1859-1922), היה משורר, סופר ומתרגם יהודי, מחלוצי הספרות העברית המודרנית. במהלך חייו עסק בתרגום יצירות רבות משפות שונות לעברית ובין תרגומיו ניתן למצוא יצירות של שייקספיר, ביירון, ניטשה, גתה, פושקין, ג'ורג' אליוט ואוסקר ויילד. בזכות עמלו הרב, הפיח רוח בשפה העברית והותיר אחריו מורשת של כתבים מהתרבות העולמית בשפה העברית. הקדמה מאת המחבר ספר זיכוך כשמו הוא, נועד ליתן לקוראים את האפשרות להבין את תורתם של הפילוסופים בספר זה באמצעות אסופת כתבים נבחרים שנכתבו על ידם בעידן הקדום והחדש, אשר תורגמו לעברית מיוונית עתיקה, לטינית וגרמנית. הספר מבקש להעביר את הרעיונות, התובנות והמסקנות שהפכו ליסודות האסכולות של כל אחד מן הפילוסופים בספר זה. מרבית הפילוסופים כתבו את כתביהם בסגנון כתיבה חופשית ולעיתים אסוציאטיבית, התרגומים נכתבו בשפה עברית שהיתה נהוגה בתחילת המאה הקודמת. לכן, ספר זה עבר עריכה לשונית לשפה עברית מודרנית בשילוב נוסחי מקור על מנת לשמור על עקביות כתיבתם. כמו כן, הכתוב בספר עבר עריכה ספרותית וסידור, שכן לעיתים נהגו הפילוסופים לחזור על עצמם מספר רב של פעמים על מנת להטמיע רעיון או התפזרו בכתיבתם למסקנות לא בשלות ומיד חזרו לעיקר הרעיון שביקשו להעביר. ## מרקוס אורליוס אנטונינוס הרהורים לעצמי תרגם מיוונית עתיקה: אהרן קמינקא בבוקר, כאשר אתה מתעורר בעצלתים, תחשוב על הרעיון הבא, אני מתעורר לעבודת אדם! איך אתרשל כאשר אני יוצא לעשות מה שלמענו נוצרתי ולמענו נכנסתי לחיות בעולם? או שנוצרתי על מנת לשכב ולהתחמם במיטה? יש אנשים המצדיקים באומרם "אבל הוא מתענג!", אם כך להתענג נולדת ולא לעמל ועבודה? האם אינך רואה את הציפורים, את הנמלים ואת הדבורים, איך כולם עושים עבודתם ומועילים לטבע העולם? ואתה לא חפץ לעבוד כפי שמוטל על האדם ולמלא את חובתך לפי הטבע האנושי? יש אנשים המצדיקים באומרם "אבל צריכים גם לנוח!", גם אני אומר זאת, אבל למנוחה הטבע נתן מידות ומקצב, כמו שנתן מידות לאכילה ולשתייה, ואתה חפץ לעבור על המידות בדברים אלה, כאשר בפעולותיך אתה מגביל את עצמך ואת היכולות שלך. אם כך, אתה אינך אוהב את עצמך, כי לו היית אוהב את עצמך אזי היית גם אוהב את טבעך ואת הרצון הנטוע בך. אל תראה הבדל בין קור או חום בעת שאתה עושה מה שראוי ונכון לעשות, וגם אם אתה אחוז בחבלי שינה או שכבר ישנת מספיק. תתחזק, שים תשומת ליבך בכל עת ובכל שעה כמו איש רומי ובתור אדם שעליו למלא את חובתו בשלמות, באמונה ובתמימות, ברצינות ובמסירות, ברצון טוב וביושרה. מיתר המחשבות שחרר את נפשך, כך תשיג שחרור, ראה את כל אחת מן הפעולות כאילו היא הפעולה האחרונה בחייך, ותפעל בלי קלות דעת או התרגשות, בלי חנופה, בלי נטיה אנוכית ובלי כעס על העבודה אשר נפלה בגורלך. אז תראה, כי לאדם נחוץ מעט מאוד על מנת שיחיה חיים נעימים וטובים גם בעיני הטבע או האל ומאנשים כאלו האל לא דורש יותר. אל תבזבז את שארית ימי חייך במחשבות הבל על אנשים אחרים אם אין בהם תועלת כללית, כי אם תעשה כן, אתה רק מתבטל מעבודה אחרת רצויה ונכונה לך, מאחר ואתה במרדף דמיונות ריקים, מה עושה פלוני ולמה הוא עושה כך? מה הוא אומר, מה יש בדעתו וכיצד הוא מראה את אמונתו? דמיונות כאלה ונוספים מפריעים לך מלהקשיב לתבונה הפנימית המושלת בך. אתה צריך אם כן להכחיד מן המחשבה את כל דברי ההבל והדברים הריקים, ביחוד כל דבר הנכנס לענייני אחרים וגורם לרעתם. תתרגל לחשוב רק בדברים כאלה, כך ואם ישאל אותך איש בהפתעה "על מה אתה חושב כעת?", תוכל להשיב לו תכף ומיד לעיני כל, "אני חושב על זה ועל זה", באופן שיוודע לו בן רגע, כי בעיניך הכל פשוט וישר, כפי שראוי ונכון אצל מי שמחובר לטבע האנושי שלו, המתרחק מן התאוות, מן המריבות, מן הקנאה, מן החשד ועוד דברים מגונים דומים לאלה. איש כזה, שאינו מתרשל או נרתע ללכת בדרך הטובים והישרים, הרי שהוא דומה לכהן הנוהג כשותף לאלוהים, הוא נעזר לטובתו ברוח האל השוכנת בקרבתו. התנהגות זו מרימה את האדם למעלת צדיק הנקי מתענוגים נבזים, אשר לא מפחד מעבודה קשה ועמל, עלבונות אינם מדכדכים אותו ואת רשעות בני האדם הוא לא מרגיש. הוא הופך ללוחם במלחמה הגדולה, בדחפים ותאוות הגוף, כדי שאלו לא יכריעו אותו, הוא הולך בנתיב הצדק ומקבל בכל נפשו ובאהבה כל פגע בחייו וכל מה שנפל בגורלו. רק לעיתים רחוקות שההכרח מאלץ אותו, ורק בעניינים הנוגעים לטובת הכלל, יחשוב על דבר שאחרים אומרים, עושים או מתכננים, כי מטרת הפעולה שלו היא רק מה שבגדר חובה שקמה עליו, ומה שנגזר עליו לשאת בחייו הוא לא עניין להגות בו בתמידות, את חובתו הוא ממלא בשקידה ועל כל מה שמוטל עליו הוא בטוח שהוא תמיד לטובתו. אנשים מבקשים מקומות להתבודד בהם, בתי מנוחה בשדות, על שפת הים או בין ההרים, וגם אתה רגיל לבקש לעצמך מקום מנוחה כזה. אך מעשה זה הוא חסר דעת, הרי בכל עת שתחפוץ תוכל להתבודד בתוך עצמך, כי אין בשום מקום בית יותר שליו ושקט מנפשו של האדם אשר תמיד נמצאת בקרבו, במיוחד אם אותו אדם רכש את המידות, אשר אם ישתמש בהן יגיע תכף להרחבת הדעת. כאשר אני אומר בהרחבת הדעת, כוונתי היא להבנת סדרי העולם וטבע האדם, לכן הכן לך תמיד את הבית הזה בנפשך ותחדש את נעוריך בכל עת, כך המחשבות שיעלו בך יהיו קצרות ופשוטות, מחשבות שיש בהן לזכות את נפשך, שמרחיקות קצף וחמה, ששולחות אותך בשלום, בלי שתתנגד, למקום שאתה צריך לחזור אליו. כי על מה תכעס? על רשעות בני האדם? עליך לזכור, כל בעלי השכל נבראו איש עבור רעהו, לכן בני אדם לא עושים רעה מרצונם, וגם אם כמה אנשי מדון ובעלי איבה ועושק עשו רעה, נקברו ושבו אל העפר, עצור מכעס ושנאה! עליך לזכור רק את צמד המשפטים אשר אמרו חכמים, זו או השגחה אלוהית, או אטומים שהתלכדו במקרה להיות יסוד העולם, וגם על כך השב לליבך, העולם כולו נברא כמו מדינה אחת בעלת חוקה אחת. אבל האם זה אפשרי שאין אתה מוצא נחת בגורלך בעולם, ולכן אתה כועס? או שמא אתה סובל מיסורי הגוף? שים תשומת ליבך כי השכל ההוגה, אחרי שהכיר את כוחו, לא יושפע מרוח קשה או רוח קלה הנושבת וגורמת למחלה. או שמא רצונך לתהילה וכבוד אינם נותנים לך מנוחה? חכה ותראה איך הכל יאבד חיש מהר בנהר השכחה וכי ריקים כל דברי שבח. אל תהיה מבוהל או זועם, תשאר חופשי ותראה את החיים כגבר, כאיש, כאזרח במדינה וכבן תמותה. את שני הרעיונות הבאים, שהם צריכים להיות קרוביך לך לנפשך, שמור לך ביתר שאת, האחד, כי המעשים והפעולות הם רק עניינים חיצוניים ואינם נוגעים בנפשך, לכן כל מה שמפריע לשלוות הנפש שלך הוא רק תולדה של דמיונך. השני, כי כל מה שאתה רואה כעת ממהר להשתנות ועוד מעט לא תראה אותו. כמה דברים חולפים ראית כבר בעצמך? לכן שמור על העיקרון הבא בשכלך, העולם חולף והחיים הם דמיון. זכור, האיש המשתוקק למצוא בעשייתו תהילה ותשבחות, אינו חושב, כי כל אחד מאלה אשר יזכירו את שמו גם הוא בעצמו ימות, וכל דור הולך ובא, עד אשר כל זכר יעלם, כמו אלו המבקשים להם שם. אבל גם אם היו מזכירים את שמך, הרי הם כולם ימותו ביום מן הימים ולכן שאל האם תועלת מכל זה? אינני אומר שאינך שווה כלום בעת מותך, אבל אפילו בחייך, מה לך השבח? אם לא השאיפה ליתרונות שהשבח יביא לך בחיים החומריים. הנח מבעוד מועד את המתנה הזאת, שמנפחת את גאוות האדם, אשר יסודה בפטפוטי אנשים אחרים. מרקוס אורליוס אנטונינוס אוגוסטוס היה קיסר רומא שנולד בשנת 121 לספירה וחי עד שנת 180 לספירה. מרקוס אורליוס נודע כפילוסוף והוגה הדעת הבולט בתקופה המאוחרת של האסכולה הסטואית. מרקוס אורליוס זכור לטובה בין היתר כמנהיג הראשון באימפריה הרומית שהוביל לשלטון שני אוגוסטוסים שיעמדו בראש האימפריה. לאחר מות אביו המאמץ הקיסר אנטונינוס פיוס, הכריז על לוקיוס וארוס אחיו המאומץ בידי אנטונינוס פיוס, אוגוסטוס האימפריה הרומית. נוהג זה הפך לנוהג קבע באימפריה הרומית והיווה מהפכה מדינית שלטונית, כאשר לראשונה עברה האימפריה הרומית משלטון יחיד לשלטון מבוזר. ## לוקיוס אנאוס סנקה מכתבי מוסר אל לוקיליוס תרגום מלטינית: אהרן קמינקא שאלת אותי לוציליוס, אם העולם מתנהג בהשגחה, מדוע באות הרעות לאנשים טובים? אמנם היה קל להשיב על שאלה זו בחיבור ספר שלם ולהוכיח בספר זה את ממשלת ההשגחה שבעולם וכי אלוהים שם לב למה שעובר עלינו. אבל אין ברצוני לאחוז בסך הוויכוח הכללי, לכן אבקש לקחת פרט אחד מן הכלל ולפתור את הקושיה האחת, כך לא תהיה כבדה עלי העבודה שאני ניגש אליה, להיות מליץ יושר לאלוהים. ראוי לראות את סוגייה זו באופן הבא, מפעל כה גדול לא יכול להתקיים בלי שומר, מרוצת הכוכבים במסילותם לא תוכל להיות תולדת דחיפה מקרית, וכל מה שקורה בצירוף מקרים או באקראי בקלות, חוזר ומתבלבל ופוגש מכשול נוסף. כי הסיבוב הזה, שאינו נפסק לעולם וממשיך את סיבובו על פי חוק נצחי, המושל בדברים כה רבים, בים וביבשה, באור הגדול המגיע מן הצפון, אי אפשר שיהיה מוצאו מחומר תועה בלי סדר, זכור, כי מה שהתלכד בלי כוונה, לא יעמוד ולא ירחף באומנות כה מדויקת. אפילו מה שנראה לנו כאילו בא בערבוביה וללא סדר, כמו הגשמים והעננים, הרעמים והברקים, האש המתחוללת בהתפרצות הר געש ורעש האדמה מעורר זעזוע טבעי ברחבי העולם, אינו בא בלי סדר, גם אם הוא בא פתאום. גם לכל אלו יש יסוד ומקור, לא פחות ממה שיש לכל הדברים הנפלאים אשר אנחנו מוצאים במקומות שונים, כמו מעיינות חמים בתוך הנהרות או שטחי איים חדשים המתנשאים מלב ים. לדוגמה, גם אם איש יעמוד על גדת הים ויבחן איך הים מתרוקן כשהזרם נסוג לאחור ולאחר זמן קצר חוזר ומתכסה, יאמין שזה נעשה בלי מאמץ, כי תנועה קבועה היא שצוברת את הגלים ודוחפת אותם לתוך הים ותכף תדחוף אותם להתפרץ מחדש למקומות שהיתה בהם. בכל זאת, גם לתנועה זו ניתן חוק, ולפי השעה והיום התנועה מתעצמת או נחלשת, הכל לפי פעולות הירח, אך על אלה עוד אדבר בשעה אחרת, מאחר ואינך מטיל ספק בהשגחה, אלא רק שואל אודותיה. רצוני הוא שתשוב להתפייס עם אלוהים, אשר מרבה להטיב עם עושי טוב, שכן נגד הטבע הוא שטוב יזיק לטוב. בין בני האדם עושי הטוב ובין אלוהים יש מעין קשר ידידות הקושר אותם בצדק. אני אומר ידידות, אבל נכון לומר שהקרבה היא קרבת אחווה ורעות, כי האדם הטוב שונה מאלוהים בזמן שבו חי, ובכלל, הוא תלמידו ההולך בעקבותיו, נחשב כבן לאביו הנעלה, המייסד והמחנך אותו בדרכי הצדק, כמו שאבות חכמים מגדלים את ילדיהם. לכן, כאשר אתה רואה אנשים טובים ואהובים על אלוהים שרויים בצער או עמלים בזיעת אפם לעלות במידותיהם הטובות, בעת שהרשעים רווים מתענוגות החיים והדברים אותם הם חומדים, ראוי לזכור, כי לילדים שלנו רצויה הענווה ולעבדים רצויה המרידה או סטייה מדרך הישר. את אלה אנחנו מדריכים בחינוך ולאלה אנחנו מרשים להרבות בחוצפה, כך עליך להשכיל ולהבין את מעשה האלוהים, את האדם הטוב הוא אינו מניח בחיי תענוגים, כי הוא מחזק אותו ומכין אותו להתקרב אליו. לוקיוס אנאוס סנקה, היה פילוסוף, מדינאי ומחזאי רומי שנולד בשנת 4 לפני הספירה וחי עד שנת 65 לספירה. על סנקה מסופר שנולד באי האיברי וגדל במצרים, אז עבר לרומא והתחנך בתורת הרטוריקה, פילוסופיית האסכולה הסטואית ופילוסופיית האסכולה הפיתגורית על שם הפילוסוף פיתגורס. סנקה לימד את נירון קיסר הזכור לשמצה, עד אשר איבד את השפעתו על נירון כאשר זה הפך לטיראן אכזר. על אף עושרו הרב של סנקה, מתואר שחי חיי פשטות, תרם רבות לשיקום רומא לאחר השריפה הגדולה, אך לבסוף לאחר שהוא הואשם בקשירת קשר לבגידה בנירון, נצטווה על ידי נירון להתאבד ללא משפט. סנקה כתב במהלך חייו מאות מאמרים הדנים בנושאי מוסר, סאטירה, חקר הטבע וטרגדיה, הותיר אחריו כתבים רבים ואוצר פילוסופי לדורות אחריו. ## יוסף בן מתתיהו מלחמות היהודים תרגום מיוונית עתיקה: יעקב נפתלי שמחוני ידעו כולם כי המלחמה שקמה בין היהודים לבין הרומאים, גדולה מכל מלחמות דורנו, ולא רק מהן, אלא גם ככל הנראה מכל המלחמות שהתחוללו בין מדינה למדינה, בין עם לעם. אלו הסופרים, אשר רק שמעו את שמועות המלחמה, ולא ראו את המעשים בעיניהם, אלא רק אספו ידיעות מן השמועה, כתבו עליה דברי דמיונות וסיפורים הסותרים זה את זה, כמעשה מליצה מתחכם. חבריהם זייפו את המעשים, אם עקב משוא פנים לרומאים או מתוך שנאה ליהודים, כך כתביהם כוללים שטנה לאחד ותשבוחות לאחר, אין בהם אמת היסטורית לאמיתה, לכן בחרתי ליתן את תשומת ליבי לנושא זה ולתרגם את כתבי ליוונית למען יושבי ארצות ממשלת הרומאים, את הכתבים אשר חיברתי במקור בשפת אבותינו ושלחתי אותם אל דוברי הלועזית, היושבים בארצות העליונות. אני יוסף בן מתתיהו, מכהני ירושלים, אשר נלחמתי לראשונה ברומאים ולאחר מכן הייתי עד ראיה למעשים בעל כורחי. כאשר פרצה המלחמה, התרבו הנגעים בממשלת הרומאים, אוהבי מרידות בקרב היהודים הרימו ראש, ובעת המהומות גדל מספרם והם עשו חיל רב, המהומה הלכה וגדלה, עד אשר קיוו היהודים להשתחרר עם כל ארצות הקדם, כאשר מנגד הרומאים פחדו לאבד מדינות אלו. היהודים שמו מבטחם באחיהם היושבים מעבר לנהר הפרת, שיצאו במלחמותיהם, בעוד הרומאים התעייפו ממרידות שכניהם הגאלים והקלטים אשר לא ידעו שקט תחתם. אחר מות נירון, התמלאה כל הארץ מהומה, רבים ראו בעת הזו שעת כושר לקחת להם את המלוכה, אנשי הצבא שמחו מהתפתחות המהומות מתוך תקווה למצוא ולשים את ידם על שלל רב. אני חושב, שלא יתכן להעלים עין למראה האמת הנעדרה בדברים חשובים אלה. הפרתים, הבבלים, הערבים הרחוקים ואחינו היושבים מעבר לנהר הפרת יחד עם בני חדיב, כולם ידעו מניסיון רב שנים את שורש המלחמה ואת כל הפגעים הרבים והנוראים שלה וגם את השלכותיה. רק מעיני היוונים והרומאים, אשר לא לקחו חלק במלחמה, נעלם דבר אמת, כי הם מוצאים לפניהם דברי חנופה או דברי השמצה בלבד. בכל זאת, הם עדיין מעיזים בנפשם לקרוא לכתביהם בשם היסטוריה, על אף שאין בהם דברים של טעם, וכך לפי ראות עיני, הם גם חוטאים למטרתם. הם התמידו להראות את גדולת הרומאים ומנגד את היהודים הם היו מגנים ומשפילים תמיד, ואין אני מבין במה ייחשבו לגדולים אלה שניצחו את הקטנים. הסופרים לא התביישו מאורך המלחמה ולא מפני המספר העצום של הרומאים, אשר נשאו את סבל המלחמה, ולא מגדולת שרי הצבא, אשר הטילו מצור בזעת אפם על ירושלים. אני חושב כי כל אלה לא מעידים על כבוד, כאשר באים להוריד ערך לניצחונם. אין בכוונתי לקנא בסופרים המפריזים במעשי הרומאים ולהאדיר את מעשי אחיי, אלא אעביר בדיוק את מעשי שני הצדדים, בראש סיפורי המעשים אקדיש דברים להלך נפשי ואכתוב על ליבי הכואב שבוכה על אסונות מולדתי. כי המלחמה מבחוץ החריבה את מולדתי, כאשר גם עריצי היהודים משכו את צבאות הרומאים בעל כורחם, אלו הובילו לאש אשר כילתה את ההיכל. על אלו יעיד מחריב ירושלים בעצמו, הקיסר טיטוס, אשר כל ימי המלחמה לא חדל לחמול על העם הסגור בידי המורדים, פעמים רבות דחה בכוונה את כיבוש העיר והאריך את המצור על מנת לאפשר לאלה שחטאו כנגד האימפריה לחזור בתשובה. כך שאם יבוא איש ללמד עלי חובה, ויאמר כי הפרזתי בגנות העריצים ומעשי הרצח אשר עשו, או כי הפרזתי במידת הקינה על אסונות מולדתי, בבקשה שישא פניו למכאובי, אשר קלקלו את שורת ההיסטוריה. כי נפלאה עירנו יתרה מכל ערי ממשלת הרומאים, עירנו זכתה לעלות למרום ההצלחה ועתה הגיעה שעתה ליפול אל תהום היגון. וגם אם ישקלו את כל האסונות שהיו לבני האדם מהיסטוריית העולם, אל מול הפורענות אשר עשו ליהודים, הפורענות תכריע את כולם. הרי לא כל הצרות האלה באו מידי נכרי, על כן קצר כוחי להבליג על צערי, כך שאם ימצא שופט אכזרי להקשיח את לבו מחמלה, עליו לראות את סיפורי המעשים כהיסטוריה ולקשור את הקינות לדברי הכותב. ובאשר לסופרים היוונים, המכריעים בכף מאזנים את כל מלחמות ימי קדומים, יושבים הם על כסא משפט ומשפילים את ערך הסופרים הראשונים, וגם אם סופרי היוונים יעלו עליהם במליצת לשונם, הרי הם נופלים מהסופרים הראשונים ביושר ליבם. הם כותבים על ימי אשור ובני מדי, כאילו הסופרים העתיקים לא הצליחו לכתוב אותם נכונה, לכן הם רחוקים מהסופרים העתיקים בכישרון כתיבתם וגם בידיעותיהם. כל אחד מן הסופרים הראשונים השתדל לכתוב את מאורעות זמנו בלבד, קרבתם אל המעשים הביאה אותם לידי יושרה בעת כתיבתם, כי שקר אינו נחשב בעיניהם לכבוד בעת שהיו במעמד עדי המאורעות. הסופר המשאיר לדורות את הדברים אשר לא נכתבו לפניו, המוסר לדורות עולם את פרשת דברי ימי זמנו, הוא ראוי לשבח ועומד למופת, ולא כל המשנה את הסדר ואת התוכנית בדברי אחרים נקרא זריז, כי אולי הוסיף דברים חדשים והוסיף על גוף ההיסטוריה בניין משלו. אך אני, על אף היותי נכרי, לא חסתי על הוצאותי ועל יגיעתי להקדיש ליוונים ולרומאים את זכר הגבורות ההן, כי אמנם סופריהם מקרב אחיהם ממהרים לפעור פיהם ולשלוח לשונם כדי לקבל פרס או להתערב במחלוקת, אבל בפרשת דברי הימים, כאשר נדרש מהם לספר את האמת בלבד וללקט את פרטי המעשים בעמל רב, הנה הם נעלמים מיד ואף נותנים לחלשים או לחסרי הדעה שבהם לכתוב על מפעלי שרי הצבא, על כן, עלינו לכבד את האמת שבדברי הימים, אשר לא נמצא לה דורש בקרב היוונים. יוסף בן מתתיהו ובשמו היווני טיטוס פלאוויוס יוספוס, היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, נולד בשנת 37 לערך לספירה וחי עד שנת 100 לערך לספירה. יוסף בן מתתיהו זכה בכבוד רב מקיסרי רומא, הוענקה לו אזרחות רומית ונחלת מגורים ברומא, שם חי את מרבית חייו הבוגרים, כפי שנהוג במנהגי רומא, לאחר קבלת אזרחות בידי טיטוס, שונה שמו לטיטוס פלאוויוס יוספוס. ספריו שחיבר ברומא בשפה יוונית עתיקה, ביניהם "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים" הפכו ליסודות כתבי הנצרות בראשיתה ורק במאות האחרונות כתביו קיבלו הכרה בקרב היהודים. ## פילון האלכסנדרוני על האיסיים תרגום מיוונית עתיקה: מנחם שטיין מידת הצדק והיושר הכתה שורש גם בחבל פלשתינה אשר בסוריה, בארץ זו יושב רובו של העם היהודי הגדול והעצום, מקצתם נקראים בשם איסיים ומספרם מגיע לארבעת אלפי איש ומעלה. לפי דעתי האישית, שמם נגזר מלשון חסידות, אך המילה היוונית יצאה מעורפלת במקצת, משום שהם מעריצי אלוהים באמת ובתמים והם שואפים לקדושת הלב והמחשבה. האיסיים קובעים את מקום מגוריהם בעיקר בכפרים ומתרחקים מן הערים עקב מעשי העוול המיוחדים לשליטי העיר, קיים בהם פחד שמא תדבק גם בנפשם המחלה הממארת הקשה אשר חולים בני סביבתם. חלקם עובדים את האדמה וחלקם עוסקים במלאכות שונות המביאות שלום לעולם, לטובת עצמם ולטובת כל האנשים הנלווים להם. האיסיים אינם צוברים כסף וזהב, אינם רוכשים אחוזות מנקרות עיניים ואינם חומדים הכנסות מרובות, אלא שואפים לספק את צרכי חייהם ההכרחיים בלבד. האיסיים הם אולי היחידים בעולם אשר אין להם כל רכוש וקניין פרטי, לא מפני שידם קצרה מלעשות חיל ולעבוד, אלא משום שהם עצמם בחרו בחיים כאלה, ולכן בצדק ייחשבו לעשירים גדולים, שכן הם ראו בצניעות ובהסתפקות הון רב. אין ביניהם עושי חיצים, רמחים, חרבות, קסדות ומגנים, למעשה אין בהם איש הלוטש נשק ובונה מכונות מצור או בעל מלאכה המכין כלי מלחמה. אפילו בדברים הקשורים בעבודת השלום הם לא יעסקו, אם עבודה זו גורמת להשחתת המידות. כך, אין להם עניין ורצון במסחר, בהתמקחות ומכירה או בספנות, כי הם מתעבים כל דבר שיסודו באהבת הבצע. אין ביניהם אפילו עבד אחד, מאחר וכולם עוזרים איש לרעהו כבני חורין, הם אינם מכירים בזכות בעלות על עבדים, את בעלי העבדים הם רואים כעושי עוול הפוגעים בשוויון בקרב בני האדם וגם עושי רשעה בכך שהפרו את חוק התולדה, כשם שאם יולדת את ילדיה ומגדלת אותם ללא הבדל, למען יהיו אחים נאמנים באמת ובתמים, ולא רק על מנת שיקראו בשם הזה. אך תאוות הבצע וצרות העין הרימו ראש, ניתקו את קשרי הקרבה בין האנשים, הרחיקו את האיש ממשפחתו והקרובים לו והפכו את החיבה לאיבה. פילוסופית, הם מניחים את תורת ההיגיון לאנשים הלהוטים אחרי הפטפוט, משום שאין בה צורך להשגת השלמות, שכן חקירת מהותו של היש יניחו לקשקשנים ומתרברבים, כי האמת היא, שנבצר מהאדם לתפוס ולהבין את כל ידיעת הטבע והחיים או ידיעת אלוהים, לכן הפסיקו בחקר מציאת האל ובריאת העולם. לעומת זאת, הם לומדים בשקידה רבה את תורת המוסר והאתיקה, על החוקים האלו הם דנים ומדברים בכל עת, ובכל זמן ובייחוד בשבת. כי יום השבת קדוש הוא בעיניהם, ביום זה הם שובתים מכל מלאכה אחרת, הם נאספים במקומות הקדושים שלהם, מקומות הנקראים בתי כנסת. שם ישבו בשורות לפי סדר גילם, זקנים לפני צעירים ויקשיבו בקשב רב מתוך דרך ארץ, כיאה להם. האיסיים מתחנכים לאהבת אלוהים, לחסידות, ליושרה, להבחנה בין הטוב והרע שאינו לא טוב ולא רע, במה לבחור ובמה למאוס והנהלת ענייני הפרט והכלל, כאשר שלושה עקרונות מנחים אותם, אהבת אלוהים, אהבת המוסר ואהבת רע. על אהבתם לאלוהים קיימות ראיות רבות ונאמנות, כל ימי חייהם הם שומרים על הקדושה ועל הטהרה, בכל עת ובכל שעה, הם אינם נשבעים כלל ואינם מדברים דברי שקר, באלוהים הם רואים את מקור כל הטוב ומבלי לייחס לו כל רעה, אהבתם למוסר מוכחת מעצם שנאתם לבצע ובריחתם מפני הכבוד והחמדנות, הם כובשים את יצריהם ושולטים בתאוותיהם. הם מסתפקים במועט, חיים חיי צניעות ופשטות, ומתרחקים מן המותרות. הם מצטיינים במידת דרך ארץ וכיוצא בזאת שיקול דעתם הינו ממעלה ראשונה. מידות אהבת הרע שהם מקיימים הן חיבת הבריות, שוויון זכויות, וכאמור מעל כולן שיתוף החיים. אין לאיש מהם בית מיוחד רק לו שאינו משותף לאחרים ככולם, אלא הבית עומד פתוח לרווחה לדור בו בצוותא, להם ולכל האנשים הבאים מרחוק. אפילו אוצרם הוא אחד לכולם, ההוצאות הן משותפות, כמו גם התלבושות והמאכלים, שכן הם עורכים סעודות משותפות. הם עולים על יתר בני האדם בהגשמת הכלל של שיתוף הדירה, המאכל והמשתה. אכן, זהו דבר בלתי רגיל ולא שכיח, כי את הכסף שהם מרוויחים בעבודתם היומיומית לא שמים בכיסם, אלא מכניסים לאוצר החברה, וכל מי שרוצה או צריך ליטול מהאוצר, בא ונוטל כסף אשר ממנו יכול הוא להפיק תועלת. אלו שאינם יכולים להשתכר עקב מחלה או עניין אחר, אינם נותרים עזובים ומוזנחים, כי הכסף מוכן לפניהם מאוצר החברה לשם ההוצאות הכרוכות במחלה או בעניינים אחרים ובכסף הזה הם משתמשים ביד רחבה ובביטחון גמור. האיסיים מהדרים את הזקנים ודואגים להם, כבנים נאמנים להוריהם בעת זקנתם בעצה ובתושיה, בנפש חפצה וביד נדיבה. פילון האלכסנדרוני, המכונה בעברית ידידיה, היה פילוסוף יהודי הלניסטי שבילה את מרבית חייו באלכסנדריה אשר נשלטה באותה עת בידי האימפריה הרומית, הוא נולד בשנת 15 לערך לפני הספירה וחי עד שנת 45 לערך לספירה. פילון התחנך על חוכמת הפילוסופים הידועים אפלטון ואריסטו, הושפע רבות מן האסכולה הסטואית וכמובן מתורת היהודים. מרבית כתביו נכתבו ביוונית עתיקה ובמרוצת השנים אבדו, בין חיבוריו הידועים נמנה החיבור "על האיסיים", מסה מחקרית, פילוסופית ורעיונית על קבוצת יהודים שחיו בארץ ישראל של אותה עת, ניהלו אורח חיים שיתופי, קיבוצי, מוסרי וטהור, כתביו על האיסיים מהווים עדות נדירה על חיי היהודים בארץ ישראל. ## תוקידידס נאום ההספד של פריקלס תרגום מיוונית עתיקה: אהרן קמינקא בכל מה שנוגע לסדרי המדינה אצלנו, אנחנו לא שואפים ללכת בחוקיהם של עמים אחרים, אנחנו מעדיפים להיות למופת לאחרים מאשר לחקות אותם. את מדינתנו נכנה בשם דמוקרטיה, כי ממשלה זו לא נועדה לתועלת אנשים מעטים, אלא לרוב העם. החוקים נותנים בכל ענייני היחידים זכויות שוות לכל אחד ובענייני המשרות את המדרגה השווה, שאינה לפי יחוס אבות אלא לפי התפארת שיצאה ליחיד מתוך עשייה שעשה. אדם שהוא עני ואביון, אבל ברצונו ובכוחו לפעול לטובת המדינה, העוני שלו לא יעכב אותו מלהגיע לתפקידי כבוד וגם לגדולה. אנו נוהגים כאנשים חופשיים בהנהגת עניינינו הציבוריים וכך גם בעת השקפתנו על מעשיו של כל אחד בחייו הפרטיים ובחיי היומיום. אנחנו לא נועצים עיניים חשדניות או אוחזים בזעם כנגד מי שעושה דבר להנאתו ואנחנו לא נוהגים כלפיו בקנאות, גם כאשר כואבות עינינו מלראות את דבריו ומעשיו. אולם, רק בעניינים פרטיים אנחנו כה אדיבים, מאחר ובכל העניינים הציבוריים, אנחנו נרתעים מפני כל דבר מתנגד לחוק ואנחנו נשמעים תמיד לשלטון ולחוקים, במיוחד לחוקים שנחקקו על מנת להגן על סובלי העוול, וגם אם החוק אינו כתוב, חרפה היא לעבור עליו. את זמן המנוחה מהעבודה סידרנו לנו כפי שחפצנו, אם במשחקים שנתיים וזבחים חגיגיים או במנהגים ביתיים נאים, אשר ההנאה מהם מגרשת את היגון. מפני שגודל עירנו מביא אליה מכל הארץ דבר טוב ויכולים אנחנו ליהנות מפרי עמלם של עמים אחרים כמו מכל מה שצומח על האדמה. אפילו בתכסיסי מלחמה יש לנו יתרון על עמים אחרים, מכיוון שעירנו פתוחה לכל ואין לנו צורך לגרש איש זר מתוכה או לעצור בעדו שלא ילמד ולא יראה דבר סתר שיכול להועיל לשונאינו. כי אנו לא שמים מבטחנו במכשירים וביצירות מפוארות, אלא בנו, בעצמנו ובאומץ ליבנו לפעולות בחינוך הנוער, שכן דרך אחרים היא להטיל על ילדים עבודות קשות כדי להחיש לעשותם למבוגרים, אולם אנחנו מתנהלים לאיטנו ובכל זאת בשעת הסכנה אנחנו נכונים ומוכנים. עדות לכך היא הלאקידאמונים, שבאים לארצנו בהמונם הרב, להילחם בנו, או כאשר אנחנו יוצאים לקרבות על אדמתם של אחרים, לא קשה לנו לנצח את אויבנו המגינים על ארצם. בכל מלחמותינו יחד, הצבא שלנו לא פגש צבא אויב שגבר עליו, כי מלבד צבא היבשה, יש לנו גם צבא הים וגם אותם אנחנו מחלקים לחזיתות שונות. אבל דרכם של אויבנו שונה, אם הם נלחמו בחלק קטן מהצבא שלנו וניצחו אחדים מאיתנו הם מתפארים כאילו ניצחו את כל הצבא, ואם הם נכשלו, יגידו כאילו הם נחלו תבוסה מכל הצבא שלנו. אפילו אם נצא למלחמה מתוך שקט נפשי וקלות דעת, ולא כחלק מהכנה שלמה ומתישה, כאשר אומץ ליבנו אינו נובע מתוך כיוון שיטתי כיצד לעמוד מול הסכנות, גם בזה קיים יתרון, מאחר שאנחנו לא צריכים להרגיש מראש את התלאות העתידיות, ובכל זאת כאשר נחוץ הדבר ואנחנו עומדים בניסיון, אין אנחנו נראים פחות אמיצים מאלה אשר הכינו את עצמם באמצעות סבל או עינויים פנימיים. אנו אוהבים את היופי, אך לא מפריזים בערכו, אנו אוהבים את החכמה בלי רשלנות. הון ועושר משמשים אותנו למפעלים בעת הצורך, ולא בקול רעש גדול. זאת לא חרפה לאדם להודות בעניותו, אבל זאת בושה היא לו שלא יעמול לצאת ממנה. מקצתם של האזרחים אצלנו עמלים בעניינים הפרטיים ובענייני הציבור, מקצתם שמים את ענייני עצמם לעיקר, אבל הם אינם נשארים בלי ידיעת ענייני המדינה, כי מצטיינים אנחנו במיוחד בתחום זה, מכיוון שלא חושבים אצלנו כי התרחקות מענייני הציבור תיתן מנוחה. תוקידידס בן אולורוס, היה היסטוריון וסופר פרוזה יווני מאתונה, נולד בשנת 460 לערך לפני הספירה וחי עד לשנת 398 לערך לפני הספירה. תוקידידס מוכר בזכות ספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית" שבו תיאר את המלחמה עקובת הדם בין אתונה לספרטה. תוקידידס היה מבין ההיסטוריונים הראשונים ששאפו שכתביהם יהיו אמינים ככל הניתן ולא נוטים לאף צד, הוא נמנע מלכתוב על אירועים על טבעיים ונהג לברור את הסיפורים שהגיעו לידיו, הוא הבדיל בין שמועות למקורות ובירר כל מידע שהגיע לידיו ככל שיכל, אפילו באירועים אשר היה עד ראייה להם, מתוך אמונה שכל אדם נוהג לשנות את הסיפור בהתאם לרגשותיו כלפי אחד הצדדים או מכורח שכחה טבעית. ## פרידריך ניטשה כה אמר זרתוסטרא תרגום מגרמנית: דוד פרישמן ויהי כאשר זרתוסטרא היה בן שלושים שנה, ויעזוב את מולדתו ואת נחלתו וילך אל ההרים, וחי שם עם רוחו ועם בדידותו במשך עשרה שנים, ומקץ עשרת השנים, התהפך ליבו ויקום עם השחר ויצא אל השמש ויאמר אליה: אתה הכוכב הגדול! גם האור ואושר שלך לא היו שווים לולא היו אלו אשר להם אתה מאיר! הנה אני כבר עשר שנים פה במערה שלי, רק אני הנשרים והנחשים, וכעת מאסתי מעט בדרך הזאת. חיכינו לך יום-יום, כל בוקר, על מנת שנוכל לפרוק מעליך את עטרת השפע שלך וגם ברכותיך תחתיה. ראה! כי השבעתי את חוכמתי עד מאוד, כדבורה אשר ליקטה את הדבש יותר מאשר יכולה להכיל, וכעת ידיי מושטות אליך מבקשות את אשר תשלחנה. תן חפצי ופזר, עד אשר ישובו החכמים בין בני האדם לשמוח על איוולתם והעניים ישובו לשמוח על העושר המופלג שלהם. ולכן, הבה נרד למעמקים, כמעשה אשר אתה עושה בערב בבואך אל מאחורי הים ואת אורך אתה מביא גם ליושבי התחתית, אתה הכוכב הגדול! וזרתוסטרא ירד לבדו מן ההרים ולא מצא איש, ובבואו אל היערות ראה פתאום איש זקן, קדוש, עומד מולו, ויאמר הקדוש אל זרתוסטרא: אתה לא זר לי, אתה ההולך, כי עברת פה על פני לפני שנים אחדות, בעת ששמך היה אז זרתוסטרא, אולם, כעת התהפכת. בימים ההם נשאת את פניך אל ההרים, אך אמור לי כעת, אתה נושא את פניך אל המעמקים? אתה לא מפחד שתשרוף את כל מה שעשית ביסורך הרבים? כי אכן, הכרתי את זרתוסטרא, עיניו רואות טוהרה, פיו לא מלכלך מעולם, האם זה כי תנועתו כמו ריקוד? הרי התהפכת זרתוסטרא, שבת להיות נער זרתוסטרא, לילד הפך זרתוסטרא, מה לך ואל כל האנשים שהם עוד בגדר רדומים? כי כאשר חיית בתוך הים, היית בבדידותך, אך הים נשא אותך, אוי לי כי כעת אתה אומר לצאת אל היבשה! אוי לי כי אמרת לשוב ולשאת את בשרך בעצמך ולחזור לטבע המוגבל של האדם. ויקשיב זרתוסטרא לקדוש ויאמר לו: אכן, אהבתי את בני האדם. לכך ענה לו הקדוש: למה לדעתך באתי אם כך אל היער ואל המדבר? האם לא מתוך אהבתי הרבה אשר אהבתי את האדם? עתה אני אוהב את אלוהים, ואת בני האדם לא הוספתי לאהוב, לאחר שראיתי והבנתי כי בני האדם הם כלי אשר איננו שלם ואהבתי לבני האדם רק תוביל לי לצער ומוות. על כך זרתוסטרא השיב לקדוש: למה אמרתי כי אהבתי? כי מתנה ברצוני להביא לבני האדם! וישמע הקדוש את דבריו של זרתוסטרא ויענה לו: אל תתן להם דבר, טוב כי תחסר מהם מעט, וגם את המעט שנשאר להם תן להם לשאת עמם, כי ככה תטיב איתם מאוד, ולו רק ייטיב גם לך! ואם בכל זאת נפשך חפצה לתת להם, אל תתן דבר בחינם או בהמחברה, וגם בזאת תחכה עד אשר יושיטו יד לבקשה! זרתוסטרא ענה לו: אינני נותן המחברות, אמנם לדבר הזה אינני עני למדי. וימשיך הקדוש לשחק בדעתו של זרתוסטרא ואמר לו: עתה עליך להישמר, כי אולי יסרבו לקחת את אוצרך! כי הם אינם בוטחים באנשים מתבודדים והם חשדנים שאינם מאמינים שבאנו לתת להם אוצר. כאשר הם ישמעו אותנו צועדים, וישמעו קולות בודדים בוקעים מהרחובות, בעת שהם שוכבים על משכבם בלילות, ישמעו קול צעדי איש לפני עלות השחר, אז ישאלו בסתר ליבם, לאן הולך הגנב? אל תלך אל בני האדם, לך אל העיר! טוב ללכת אל החיה מאשר ללכת אל בני האדם! למה לא חפצת להיות כמוני? דוב בקרב דובים, ציפור בקרב ציפורים! אז שאל זרתוסטרא: מה אתה עושה בתוך היער? הקדוש ענה לו: עושה אני זמירות ומזמר אותן, בעת עשותי את הזמירות אצחק, אבכה ואוציא קול נחמה, בזאת אני עובד את אלוהים. אם כך, אמור לי, איזו מתנה אתה מביא לנו בני האדם? כששמע זרתוסטרא את הדברים האלו, מיהר ובירך את הקדוש ואמר לו: מה שיש לי, אתן לכם! מאז נפרדו דרכיהם, וכאשר הלך זרתוסטרא לבדו, דיבר על ליבו ואמר, מי פילל לדבר כזה! הנה הקדוש הזה יושב בתוך היער ולא שמע עד היום הזה דבר מן הדברים כי מת אלוהים! וכאשר הגיע זרתוסטרא אל העיר הקרובה שיושבת על יד היערות, וראה הנה עם רב נאסף אל רחוב העיר, בגלל שכבר נפוצה השמועה בקרב העם, כי מגיע איש מרקד על החבל להראות את ריקודו. זרתוסטרא נעמד אל מול העם ודבר אליהם: הנה אנכי מלמד אתכם את תורת האדם העליון, על האדם להעז ולהתעלות אל מעבר למוסר הרגיל שלו עד להכחדתו, ומה אתם עשיתם, בני אדם, למען ההתפתחות שלכם אל מעבר לחולשות ולהרגלים? הרי כל דבר שנברא שואף להתפתח, ואתם חפצתם להיות המורד האחד במעלה גדולה זו, אם תמשיכו כך במרד עוד תחזרו להפוך לחיה מאשר לאדם שהתפתח מעבר לחולשותיו. מהו הקוף בעיני האדם? אם לא רק צחוק וכלימה כואבת, ככה גם יהיה האדם בעיני האדם העליון, צחוק וכלימה כואבת. את הדרך העולה מן התולעת ועד האדם עברתם, ואולם עוד נותר בכם רב מן התולעת. קופים הייתם בעבר, אך גם עתה עוד נותר בכם קוף האדם שלעיתים מגוחך יותר מכל קוף. ומי אשר יהיה ביניכם החכם מכולכם, והיה גם הוא רק אדם קרוע, המנסה להדביק חומר ורוח יחד. אך האם אמרתי לכם כי תקומו להיות לרוח או לחומר? ראו, כי הנה אנוכי מביא לכם את תורת האדם העליון! תכליתו היא האדמה, הישבעו לי אחיי, הישארו נאמנים אל האדמה! אל תאמינו לאלה שאומרים לכם כי יש אמת או תקווה מחוץ לאדמה, הם מטיפי רעש בדעת אבל אין להם דעת. הם בזים לחיים ואף נוטים למות כאשר מרעילים את עצמם גם הם, והאדמה דוחה אותם, כי עתה יחלפו כל אלה. וכל הפושעים שהיו בעבר שפשעו באלוהים ובדרכו, אולם הנה לאחר שלא היה להם במי למרוד, מתו גם הם. כיום ישנו רק הפושע באדמה, וזהו הפשע הנורא מכל פשע, אשר הפושע באדמה אינו מוקיר את סודות הבלתי נודע וגם אינו מוקיר את תכלית האדמה. אם כך, ענו לי אחיי, מה ידבר גופכם בשרכם בנשמתכם? חבל האדם, קשור הוא מן החיה שבכם ועד האדם העליון וכך נותר מתוח על פני תהום. בזאת גדול האדם, שכן הוא עשוי גשר ואיננו עשוי תכלית, הוא עשוי להפוך לעליון ועשוי גם לשקוע, בזאת אהבתי את האדם. פרידריך וילהלם ניטשה, (1844-1900), היה פילוסוף, פילולוג, משורר ומלחין גרמני. ניטשה נודע כמחונן מגיל צעיר, ניגן על פסנתר, כתב שירה וכבר בגיל 24 מונה לפרופסור בפילולוגיה קלאסית באוניברסיטת בזל. ניטשה בחן בכתביו את החיים, המוסר, הדת והתרבות המערבית. הוא הדגיש את יכולתו של האדם להתגבר על עצמו ולהשתחרר ממוסכמויות תרבותיות וחברתיות. ספרו "כה אמר זרתוסטרא" הפך לאחת היצירות הפילוסופיות המשפיעות ביותר בעת החדשה. TellerBP היא הוצאת ספרים ישראלית ששמה לעצמה מטרה להביא את הקוראים לחקירה עצמית, בחינת המציאות, התפתחות אישית וגאולה. TellerBP is an Israeli publishing house dedicated to guiding readers toward self-inquiry, the examination of reality, personal growth, and liberation. עיצוב, עריכה והפקה: TellerBP. עריכה ספרותית, עריכה לשונית וסידור: המחבר. © 2026 כל הזכויות שמורות לTellerBP עבור עיצוב, עריכה לשונית, עריכה ספרותית, בחירה, סידור, עיבוד והפקה. © TellerBP. All rights reserved.