# ספר הדאו Access: Free reading / גרסה חינמית / חינם / קריאה חופשית Publisher: TellerBP / TELLER BOOKS PUBLISHING / טלר הוצאת ספרים לאור - Author: לאו דזה - Language: he - Canonical reader: https://tellerbp.co.il/sefer-hadao-reader.html - Content scope: הטקסט המלא של ספר הדאו בתרגום מסינית כפי שמופיע בעמוד הקריאה באתר. - Source site: https://tellerbp.co.il ## Text ספר הדאו עברית · מאת לאו דזה · תרגום מסינית ספר הדאו | מאת לאו דזה תרגום מסינית ספר הדאו מבוסס על ספרו של לאו דזה, המאסטר הזקן דאו דה ג'ינג, יסודות דרך הדאו והמעלה בהשראת כתבי הנוסח המקובל, נוסחי מאוואנגדווי, נוסח גוודיאן ונוסחים מקבילים. TELLERBP ## הקדמה ספר הדאו, או ספר הטאו, הוא הספר הקנוני הראשון של האסכולה הדאואיסטית ומהווה אבן יסוד לפילוסופיה, הוא אוסף של 81 פיוטים קצרים המתארים את הדאו המסתורי. לפי המסורת הסינית העתיקה, ספר הדאו, הוא ספר עתיק יומין שנכתב במקור בשפה הסינית, כתיבתו מוערכת בין המאה ה-6 לפנה"ס ועד למאה ה-3 לפנה"ס והוא נכתב בסין. הספר נכתב על ידי דמות מסתורית שכונתה לאו דזה, המפורש בסינית כמאסטר זקן או החכם הזקן. ישנן מספר סיפורים אודותיו ועל חייו של המאסטר הזקן, אך אלו לא אומתו. תרגום זה של ספר הדאו נעשה כהשוואה בין הנוסח המקובל, בין נוסח מאוואנגדווי, נוסח גוודיאן ונוסחים מקבילים. ## מילון מונחים 道 - דאו המילה 道 מציינת דרך, נתיב או אופן פעולה, אך בספר הדאו היא משמשת גם לתיאור הדבר העמוק והמסתורי חסר השם. בספר זה נשמר המונח דאו כדי שלא לצמצם אותו למשמעות אחת בלבד. 德 - מעלה המילה 德 מתארת מעלה, איכות פנימית, סגולה, כוח מוסרי או יכולת הנובעת מהליכה בהתאם לדאו. בספר זה נבחר בדרך כלל המונח מעלה. כאשר הצירוף 玄德מפורש: המעלה המסתורית. 天下 - כל אשר תחת השמיים המילה 天 מציינת שמיים והמילה 下 מציינת את אשר מתחת. כאשר הן מופיעות יחד, 天下, נהוג לתרגמן כהעולם כולו או כל העולם. בספר זה נבחר לשמור את הביטוי העתיק והמלא: כל אשר תחת השמיים. 萬物 - עשרת אלפים הדברים / כל הדברים פירושו המילולי של הביטוי 萬物הוא עשרת אלפים הדברים, אך בסינית הקלאסית הוא משמש לתיאור כלל הדברים או כל הדברים הקיימים. בספר זה נעשה שימוש הן ב"עשרת אלפים הדברים" והן ב"כל הדברים", בהתאם להקשר ולזרימת הפרק, כאשר שני הביטויים מתייחסים לאותו מונח סיני. 心 - לב מחשבה / תודעת הלב המילה 心 מציינת את הלב, אך בסינית הקלאסית הלב נחשב גם למקום המחשבה, הכוונה, הרגש והתודעה. לכן אין הכוונה תמיד לאיבר הגופני בלבד. בספר זה נעשה שימוש בעיקר בלב מחשבה, ולעיתים בתודעת הלב כאשר ההקשר מדגיש את פעולת התודעה. 無為 - אי עשייה המונח 無為 מתורגם בספר זה כאי עשייה, פרשנות עתיקה מתארת את האי העשייה כך: 雖曰無為，而有為寓其中；雖曰有為，而無為賅其內 בקירוב: אף שנאמר אי עשייה, העשייה שוכנת בתוכה; ואף שנאמר עשייה, אי העשייה מצויה בתוכה. 事 - עניין / עיסוק / פעולה בעניין המילה 事 מתארת עניין, עסק, עיסוק או דבר שבו עוסקים. בהתאם להקשר היא יכולה לפעול גם כפועל: לעסוק או לטפל בעניין. בספר נשמר לעיתים המונח עניין, ובמיוחד בצירוף: 無事 - ללא עניין, כדי לשמר גם את משמעות הדבר או העיסוק וגם את האפשרות של היעדר מניע, תועלת אישית או היאחזות בעניין. 仁 - חסד / אנושיות המילה 仁, רֶן, מתארת אנושיות, יחס אנושי מיטיב, חסד ואהבת האדם. בספר זה נבחר בדרך כלל המונח חסד בהתאם להקשר. 善 - טוב / מיומן / מצוין המילה 善 כוללת מספר משמעויות ובהן טוב, מיטיב, מיומן, מוכשר ומצטיין בדבר מסוים, לכן היא אינה מתורגמת תמיד באותה מילה. כאשר תיארה אדם או פעולה מיומנת תורגמה למיומנות, כאשר תיארה התנהגות מוסרית תורגמה לטוב. 雌 - נקבה / נקביות המילה 雌 מציינת נקבה, אך במסורת הסינית העתיקה היא קשורה גם לרכות, עדינות, קבלה ולצד היין ביחס ליאנג. בספר זה נשמר המונח המקורי בהטיות שונות בין נקבה לנקביות, בהתאם להקשר. 牝 / 牡 - נקביות וזכריות 牝 מציינת נקבה ו־牡 מציינת זכר. כאשר הן מופיעות יחד הן יכולות לתאר את הזוג זכר ונקבה או גם את היחס בין קטבים משלימים, לכן בספר נשמרה לרוב הצורה 'זכריות ונקביות' כאשר ההקשר אינו מוגבל לבעלי חיים או למין הביולוגי בלבד. 氣 - צ'י המילה 氣 מציינת נשימה, אוויר, חיוניות או כוח חיים. 常 - הקבוע המילה 常 מתארת דבר קבוע, מתמשך או שאינו משתנה במהותו. בספר זה נשמר בדרך כלל המונח "הקבוע", אך לעיתים ההקשר מאפשר גם ניסוחים כגון "היסוד שלא השתנה" או "הסדירות הקבועה". 樸 - עץ בלתי מעובד המילה 樸 מתארת במקורה עץ או חומר שטרם עובד או עוצב. בדאו דה ג'ינג היא משמשת גם כדימוי לפשטות שטרם חולקה, עוצבה או קיבלה שמות ותפקידים. בספר זה נשמר בדרך כלל הביטוי "עץ בלתי מעובד". 聖人 — החכם המונח 聖人 מתאר את האדם החכם או הנעלה הפועל בהתאם לדאו. בספר זה נבחר בדרך כלל המונח "החכם". 自然 — כך מעצמו המונח 自然 מורכב מן הרעיון של "עצמו" ושל "כך", ובסינית הקלאסית משמעותו קרובה ל"כך מעצמו", "מעצמו" או "באופן הנובע מעצמו". אין הכוונה בהכרח ל"טבע" במשמעות המודרנית. בספר נשמר בדרך כלל הניסוח "מעצמו" או "כך מעצמו". 玄 — מסתורי המילה 玄 מתארת דבר עמוק, נסתר, אפל או מסתורי. בספר זה נבחר בדרך כלל המונח "מסתורי", תוך שמירה על האפשרות לעומק שאינו ניתן להגדרה מלאה. ## פרק ראשון הדאו שניתן לתאר הוא אינו הדאו הקבוע השם שניתן לתת לו שם הוא אינו השם הקבוע חסר שם הוא ראשיתם של השמיים והארץ מה שניתן לו שם הוא אימו של כל הדברים עלינו תמיד להיות ללא תשוקה בכדי לראות את המסתורי שבו אך אם נתבונן בו מתוך תשוקה הופעתו החיצונית וגבולו נראה שני אלה מקורם אחד אך שמותיהם שונים את שניהם מכנים מסתורין המסתורין שבתוך המסתורין השער אל אינספור המסתורין ## פרק שני בכל אשר תחת השמיים יודעים את היפה כיפה ולכן הכיעור כבר קיים כולם יודעים את הטוב כטוב ולכן הלא טוב כבר קיים לכן זהו הקיום ואי הקיום שמולידים זה את זה הקושי והקלות יוצרים זה את זה הארוך והקצר מגדירים זה את זה הגבוה והנמוך נשענים זה על זה הצלילים והקול נכנסים להרמוניה זה בזה מקדימה ומאחור עוקבים זה אחר זה לכן החכם עוסק באי עשייה הוא מלמד ללא דיבור כל הדברים צצים והוא אינו דוחה אותם הוא מוליד אותם אך הוא לא מחזיק בבעלות שלהם הוא עושה ובכל זאת אינו תובע בזכותו המלאכה הושלמה אך הוא אינו שוכן בה דווקא משום שהוא אינו שוכן בה היא אינה נעלמת ממנו ## פרק שלישי לא לרומם את בעלי המעלה וכך בני האדם לא יתחרו זה בזה לא להוקיר סחורות שקשה להשיגן וכך בני אדם לא יהפכו לשודדים לא לחשוף את הדברים שמעוררים תשוקה וכך לב המחשבה לא יהיה מבולבל לכן החכם המושל מרוקן את לב מחשבתם ממלא את בטנם מחליש את שאיפתם ומחזק את עצמותיהם תמיד לגרום לעם להיות ללא ידיעה וללא תשוקה לגרום לאותם שיודעים שלא יעזו לפעול לפעול באי עשייה ואז אין דבר שאינו מסודר ## פרק רביעי הדאו ריק אך השימוש בו כאילו אינו מתמלא עומקו כתהום ונדמה כאב הקדום של כל הדברים מקהה את חדותו מתיר את סבכיו מרכך את אורו מתאחד עם האבק שלו שקט ושקוע בדממה נדמה כאילו הוא נוכח אינני יודע בנו של מי הוא אך נדמה שהוא לפני האלוהות העליונה ## פרק חמישי השמיים והארץ אינם בעלי חסד הם מתייחסים לכל הדברים ככלב קש החכם אינו בעל חסד הוא מתייחס אל מאה המשפחות ככלבי קש האם המרחב בין השמיים לארץ לא ניתן לדמות למפוח? הוא ריק וחלול ובכל זאת לא מתרוקן מכוחו ככל שהוא ריק יוצא יותר המרבה במילים ממצה את עצמו במהרה לא טוב כמו לשמור על המרכז ## פרק שישי רוח העמק אינה מתה זה נקרא הנקביות המסתורית שער הנקביות המסתורית זה נקרא שורש השמיים והארץ מתמשכת ורציפה נדמת כאילו היא ממשיכה להיות נוכחת השימוש בה אינו מייגע אותה ## פרק שביעי השמיים ממשיכים והארץ מאריכה ימים הסיבה שהשמיים והארץ יכולים להתמשך וגם להאריך ימים משום שהם אינם חיים למען עצמם לכן הם יכולים להמשיך בחיים לכן החכם עושה עצמו לאחרון ובכל זאת הוא עצמו ראשון הוא מוציא החוצה את עצמו ובכל זאת נשאר עצמו האם משום שהוא ללא אינטרס אישי לכן הוא מסוגל להגשים את עניינו העצמי? ## פרק שמיני המצוינות העליונה דומה למים המים מועילים לכל הדברים ואינם נאבקים הם שוכנים במקום שמהם בני האדם סולדים לכן הם קרובים אל הדאו מצוינות המגורים בקרקע מצוינות לב המחשבה בעומק שקט כתהום מצוינות היחסים בחסד מצוינות הדיבור באמינות מצוינות הניהול בסדר מצוינות המלאכה במסוגלות מצוינות התנועה בעיתוי הרי דווקא משום שאין מאבק אין טענה ## פרק תשיעי לאחוז ולמלא אותו לא טוב מוטב לעצור ולחדול לחדד אותו לא ניתן לשמרו לאורך זמן זהב ואבני ירקן ממלאים את ההיכל אך אין איש שיכול לשמור אותם עושר וכבוד עם גאווה מותירים לעצמו תוצאה רעה כאשר המלאכה הושלמה העצמי נסוג ופורש לאחור זוהי דרך השמיים ## פרק עשירי האם ניתן לשאת את הנפש ולחבוק את האחד ולא להיפרד? האם ניתן להיות כתינוק למקד את הצ'י ולהביאה לרכות? האם ניתן לנקות ולהסיר את ההתבוננות המסתורית ללא פגם? האם ניתן לאהוב את העם ולמשול בממלכה ללא עשייה? שערי השמיים נפתחים ונסגרים האם ניתן לפעול כנקבה? האם ניתן להגיע לבהירות לכל עבר ללא ידיעה? מוליד אותם ומזין אותם מוליד ובכל זאת לא מחזיק בבעלות עושה ובכל זאת אינו תובע בזכותו מגדל ובכל זאת לא מנהל כאדונם זה נקרא המעלה המסתורית ## פרק אחד עשר שלושים חישורים מתכנסים יחד לטבור אחד דווקא במקום הריק יש למרכבה שימוש מעצבים חמר כדי ליצור כלי דווקא בריקות שלו יש לכלי שימוש חוצבים דלת וחלון כדי ליצור חדר דווקא בריקות שבו יש לחדר שימוש לכן מה שקיים משמש לתועלת מה שאינו קיים משמש לשימוש ## פרק שנים עשר חמשת הצבעים גורמים לעיני האדם להתעוור חמשת הצלילים גורמים לאוזני האדם להתחרש חמשת הטעמים גורמים לפיו של אדם לאבד את הרגישות לדהור במהירות ולצוד גורמים ללב המחשבה של האדם להתפרץ בטירוף ולצאת מהאיזון סחורות אשר קשה להשיג גורמות להתנהגות האדם להיות מופרעת לכן החכם פועל עבור הבטן ולא פועל למען העיניים לכן הוא מסיר את ההוא ולוקח את זה ## פרק שלושה עשר להיות מועדף ולקבל כבוד מבהיל כמו השפלה להוקיר ולייחס חשיבות לעצמי כמו צרה גדולה ההעדפה המוענקת נחשבת נמוכה מקבלים אותה וכאילו נבהלים מאבדים אותה וכאילו נבהלים לזה קוראים בהלת ההעדפה והחרפה הסיבה שיש לי צרה גדולה משום שיש לי עצמי כאשר אני ללא עצמי איזה צרה יש לי? לכן מי שמוקיר את היות עצמו עבור כל אשר תחת השמיים ניתן להפקיד בידיו את כל אשר תחת השמיים מי שאוהב את היות עצמו עבור כל אשר תחת השמיים ניתן להפקיד בידיו את כל אשר תחת השמיים ## פרק ארבעה עשר אנחנו מביטים בו אבל הוא לא נראה קוראים לזה חסר הבחנה אנחנו מקשיבים לו אבל הוא לא נשמע קוראים לו קלוש עד שאינו נשמע אנחנו מנסים לאחוז בו אבל הוא לא נתפס קוראים לו חמקמק את שלושת הדברים האלו לא ניתן לברר עד הקצה לכן הם מתמזגים ונעשים לאחד חלקו העליון אינו מואר וחלקו התחתון אינו חשוך מתמשך ומתמשך ולא ניתן לקרוא לו בשם הוא שב וחוזר אל מה שאינו דבר לזה קוראים צורה ללא צורה דמות של מה שאינו דבר חמקמק ונדמה ונעלם פוגשים אותו אך לא רואים את פניו הולכים בעקבותיו אך לא רואים את אחוריו אנחנו אוחזים בדאו העתיק כדי לכוון את מה שקיים בהווה ניתן לדעת את הראשית העתיקה זה נקרא החוט המנחה של הדאו ## פרק חמישה עשר אלו שהיו מיומנים להיות אנשי הדרך בעת העתיקה היו חמקמקים עמוקים מסתוריים וחודרים את עומקם לא היה ניתן לדעת דווקא משום שאינם היו ניתנים לידיעה אפשר בדוחק לתאר אותם הם הלכו בזהירות כמי שחוצים נהר בחורף דרוכים וחוששים מארבעת השכנים רציניים ומאופקים כמו אורח נמסים כמו קרח שעומד להפשיר פשוטים ומוצקים כמו עץ בלתי מעובד רחבים ופתוחים כמו עמק בלתי מובחנים כמו מים עכורים מי יכול להשקיט את העכור עד שהוא נהיה צלול בהדרגה? מי יכול לשהות במנוחה לאורך זמן להניע אותה והיא נולדת וצומחת בהדרגה מי שמחזיק את דרך הדאו לא מבקש להיות מלא לכן יכול להיות בלוי לשוב ולהגיע לשלמות ## פרק שישה עשר יש להגיע עד ריקות בשיאה לשמור ולהחזיק דממה איתנה כל הדברים צצים במקביל ובאמצעות כך אני מתבונן בחזרה הרי הדברים פורחים וכל אחד שב וחוזר אל שורשו לשוב אל השורש נקרא דממה זה נקרא לשוב אל הגורל השיבה אל הגורל נקראת הסדירות הקבועה ידיעת הקבוע נקראת בהירות מי שאינו יודע את הקבוע פועל בפזיזות חסרת בסיס ומביא תוצאה רעה לדעת את הקבוע מביא לפתיחות והכלה הפתיחות וההכלה מובילות להגינות וחוסר משוא פנים אז מי שחסר משוא פנים ראוי למלוך והמלכות מובילה לשמיים השמיים מובילים לדאו הדאו מוביל לאריכות ימים עד סוף החיים הוא אינו בסכנה ## פרק שבעה עשר השליט העליון הנשגב אלה שלמטה יודעים שהוא קיים אחריהם אוהבים אותו ומשבחים אותו אחריהם מפחדים ממנו אחריהם בזים לו כאשר האמון אינו מספיק אז שם יש חוסר אמונה הוא מוקיר את הדיבור המרוחק והנינוח המלאכה הושלמה ומעשים התממשו כל מאה המשפחות אומרות אנחנו כך מעצמנו ## פרק שמונה עשר כאשר הדאו הגדול נזנח הופיעו חסד וצדק ואז הופיעו הידיעה וחדות ההבחנה ואז הופיע הזיוף הגדול והרמייה כאשר ששת יחסי הקרבה אינם בהרמוניה מופיעים מסירות הילד להורים אהבה וחמלה של ההורים כלפי הילדים כאשר הממלכה באי סדר וחשכה מופיעים שרים ופקידים נאמנים ## פרק תשעה עשר זנחו את הידענות ונטשו את ההתפלפלות והעם יפיק תועלת פי מאה זנחו את החסד ונטשו את הראוי והעם ישוב למסירות הילד להוריו ולאהבת ההורים לילדיהם זנחו את התחכום ונטשו את הרווח ואז לא יהיו עוד גנבים ושודדים ביטוי של שלושת הניסוחים האלה אינו מספיק לכן יש לתת להם דבר אשר ישתייכו אליו לראות את הפשוט להחזיק בעץ בלתי מעובד להמעיט באינטרס העצמי ולהפחית בתשוקות ## פרק עשרים זנחו את הלמדנות ותהיו ללא דאגה בין הסכמה לדחייה כמה המרחק ביניהם? בין היפה למכוער כמה המרחק ביניהם? מהדבר שממנו בני האדם יראים אי אפשר שלא לירא הוא ללא תחום! וטרם הגיע לקצה ההמון שמח ועליז כאילו נהנה מסעודה גדולה כאילו הוא עולה באביב אל מרפסת גבוהה רק אני לבדי ודומם עדיין אין סימן כמו תינוק אשר עדיין לא צחק תלוש כאילו אין מקום לשוב אליו לכולם יש יותר מן הנדרש ואילו רק אני כאילו נשמט אני כאילו אדם טיפש שלב מחשבתו מעורפל האנשים הרגילים בהירים וברורים ורק אני כאילו עמום חדים ומבחינים היטב ורק אני עמום חסר הבחנה שקט כמו הים נסחף כאילו אין לו מקום לעצור לכולם יש יכולת ושימוש ורק אני פשוט ולא מלוטש אני לבדי שונה מבני האדם אך מוקיר היותי מוזן מהאם ## פרק עשרים ואחד הופעתה של המעלה הגדולה הולכת אך ורק בעקבות הדאו הדאו בהיותו דבר אך ורק בלתי נתפס וחמקמק חמקמק ובתוכו נדמה שיש תבנית חמקמק ומעורפל ובתוכו יש דבר עמוק ונסתר ובתוכו יש תמצית מזוככת תמציתו הממשית ביותר בה ובתוכה יש אמון מאז העת העתיקה ועד עכשיו שמו אינו נעלם באמצעותו ניתן להתבונן בראשית הדברים הרבים כיצד אני יודע את תיאור ראשית כל הדברים? באמצעות זה ## פרק עשרים ושניים כפוף ולכן נשמר בשלמותו עקום ולכן ישר ריק ולכן מלא בלוי ולכן חדש מעט ולכן משיג הרבה ולכן מבולבל לכן החכם שומר קרוב את האחד ונעשה לדוגמה לכל אשר תחת השמיים הוא אינו מבליט את עצמו ולכן הוא מואר הוא אינו רואה עצמו צודק ולכן הוא נעשה ניכר הוא אינו מתפאר בהישגיו ולכן יש הישג שהושג הוא אינו מתנשא ולכן הוא נהיה גדול דווקא משום שאינו מתחרה אין בכל אשר תחת השמיים מי שיכול להתחרות בו מה שנאמר בעת העתיקה כפוף ולכן נשמר בשלמותו האם ייתכן שאלה מילים חסרות משמעות? אכן נשמר בשלמותו ואז שב אליו ## פרק עשרים ושלוש ממעיט מילים כך מעצמו ולכן רוח הסערה אינה נמשכת כל הבוקר וגשם פתאומי אינו נמשך כל היום מי עושה את הדברים האלה? השמיים והארץ ואפילו השמיים והארץ אינם יכולים להתמיד בכך כך גם האדם לכן מי שמקדיש את הפעולה ביחס אל הדאו איש הדאו נעשה תואם עם הדאו איש המעלה נעשה תואם עם המעלה מי שבאובדן תואם עם האובדן מי שתואם עם הדאו גם הדאו בשמחה מקבל אותו מי שתואם עם המעלה גם המעלה בשמחה מקבלת אותו מי שתואם עם האובדן גם האובדן בשמחה מקבל אותו כאשר אין מספיק אמון בו אז יש שם חלקיק של חוסר אמון ## פרק עשרים וארבע מי שעומד על קצות אצבעותיו אינו עומד מי שפוסע בצעדים גדולים אינו מתקדם מי שמבליט את עצמו אינו מואר מי שרואה את עצמו כצודק אינו ניכר מי שמתפאר בהישגיו אינו משיג מי שמתנשא אינו גדל הדברים האלה נמצאים ביחס לדאו כמו שאריות של אוכל או עודף מיותר בגוף יש שסולדים מאותם דברים לכן מי שיש בו דאו אינו שוכן בהם ## פרק עשרים וחמישה יש דבר בלתי מאובחן ומעורבב שנעשה מושלם הוא נולד קודם לשמיים והארץ הוא דומם ושומם עומד לבדו ואינו משתנה הוא נע במחזוריות ואינו מתכלה יכול להיות אם כל אשר תחת השמיים אינני יודע את שמו אני קורא לו בכינוי דאו אם בלית ברירה אתן לו שם אקרא לו גדול גדול מתואר כיוצא יוצא מתואר כמרוחק מרוחק מתואר כחוזר לכן הדאו גדול השמיים גדולים הארץ גדולה וגם המלך גדול בתוך גבולות הממלכה יש ארבעה גדולים המלך תופס מקום כאחד מהם האדם הולך לפי הארץ הארץ הולכת לפי השמיים השמיים הולכים לפי הדאו והדאו הולך כך מעצמו ## פרק עשרים ושש הכבד הוא שורש הקל הדממה היא השולטת על חסר המנוחה לכן החכם הולך במשך כל היום ואינו נפרד מעגלת המטען אף שיש מראות מפוארים הוא נשאר שקט ובמנוחה ואינו נאחז איך ייתכן שליט של עשרת אלפים המרכבות וגופו מתייחס בקלות לכל אשר תחת השמיים קל ולכן מאבד את השורש חסר מנוחה ולכן מאבד את השליטה ## פרק עשרים ושבע הליכה מיומנת היא מבלי להשאיר עקבות דיבור מיומן הוא נעדר פגם או גינוי חישוב מיומן אינו משתמש במקלות חישוב נעילה מיומנת ללא מחסום או בריח ובכל זאת לא ניתנת לפתיחה קשירה מיומנת ללא חבל קשירה ובכל זאת לא ניתן להתירה משום כך החכם תמיד מיומן בעזרה ולכן אין אדם שנדחה תמיד מיומן בלסייע לדברים לכן אין דברים שנזנחים זה נקרא ללכת בעקבות האור לכן אדם מיומן הוא המורה של האדם שאינו מיומן אדם שאינו מיומן הוא המשאב של האדם המיומן מי שלא מוקיר את המורה שלו אינו אוהב את משאב הלמידה גם אם הוא חכם הוא תועה בגדול זה נקרא תמצית המסתורין ## פרק עשרים ושמונה להכיר את כוחו הזכרי ולשמור על רכותו הנקבית להיות לנחל של כל אשר תחת השמיים להיות לנחל של כל אשר תחת השמיים המעלה הקבועה אינה נפרדת לשוב ולהיות מחדש כתינוק להכיר את הבהיר ולשמור על החשוך להיות לתבנית של כל אשר תחת השמיים להיות לתבנית של כל אשר תחת השמיים המעלה הקבועה אינה שוגה לשוב אל חסר הגבולות להכיר את התהילה ולשמור על ההשפלה להיות לעמק של כל אשר תחת השמיים להיות לעמק של כל אשר תחת השמיים ואז המעלה הקבועה שלמה לשוב אל העץ הבלתי מעובד אז העץ הבלתי מעובד מתחלק ונעשה לכלים החכם משתמש בהם ואז נעשה ראש בעלי התפקידים לכן בסדר הגדול אין חלוקה ## פרק עשרים ותשע מי שמבקש ורוצה להשיג את כל אשר תחת השמיים ואז פועל לעשות כך אני רואה שהוא לא ישיג זאת כל אשר תחת השמיים הוא כלי פלאי לא ניתן לפעול עליו מי שפועל עליו מביא אותו לכישלון מי שאוחז אותו בחוזקה מאבד אותו לכן הדברים שלעיתים הולכים מקדימה הולכים בעקבות נשיפה מחממת נשיפה מקררת חזק תשוש יציבות סכנה לכן החכם זונח את הקיצוניות ואת המותרות ואת ההפרזה ## פרק שלושים מי שמסייע לשליט בני האדם באמצעות הדאו אינו פועל באמצעות צבא כדי לכפות על כל אשר תחת השמיים אותו מעשה נוטה לשוב המקום בו חונה הצבא קוצים ודרדרים צומחים לאחר צבא גדול בהכרח יהיו שנים קשות המיומן משיג תוצאה ודי בכך ואינו מעז באמצעותה להשיג כוח השג תוצאה ואל תתגאה בעצמך השג תוצאה ואל תזקוף לזכותך השג תוצאה ואל תהיה מתנשא השג תוצאה כשאין ברירה השג תוצאה אך אל תהיה כוחני הדברים בשיא כוחם אז מזדקנים זה נקרא לא בהתאם לדאו ומה שאינו בהתאם לדאו מסתיים במהרה ## פרק שלושים ואחת באשר לכלי המלחמה המשובחים אלו כלים המבשרים רעה יש דברים הסולדים מהם לכן מי שיש בו דאו אינו שוכן בהם האדם הנעלה במצבו הרגיל מוקיר את צד שמאל בשימוש בנשק מוקיר את צד ימין כלי המלחמה הם כלים מבשרי רעה אלו אינם כליו של האדם הנעלה מתוך הכרח הוא משתמש בהם הוא שקט ולא נלהב זה הנעלה ביותר מנצח אך אינו רואה בזה דבר יפה מי שרואה בכך דבר יפה הוא מי שמתענג על קטל בני האדם ואינו יכול להגשים את רצונו בכל אשר תחת השמיים באירועי מבורכים מקום הכבוד הוא בצד שמאל בזמני אבל מקום הכבוד הוא בצד ימין מקומו של סגן המפקד הוא בצד שמאל מקומו של המפקד העליון הוא בצד ימין כלומר באמצעות מנהגי אבל נוהגים בו לבכות על הריגת בני אדם הרבים מתוך צער ואבל ובניצחון המלחמה לנהוג לפי מנהגי האבל ## פרק שלושים ושתיים הדאו הבלתי משתנה ללא שם אף שהעץ הבלתי מעובד קטן אין בכל אשר תחת השמיים מי שיכול להפוך אותו לנתין אם נסיכים ומלכים יכולים לשמור עליו עשרת אלפים הדברים עתידים לבוא כאורחים בעצמם השמיים והארץ זה עם זה מתאחדים ובאמצעות כך יורידו טל מתוק אין מי שמצווה על העם ובכל זאת הוא מתחלק מעצמו התחלה של חלוקה יוצרת שמות כאשר השמות כבר קיימים אז גם צריך לדעת לעצור לדעת לעצור זו הסיבה שאין סכנה הדאו מצוי בכל אשר תחת השמיים דומה ליחס בין הנחלים והעמקים לנהרות הגדולים ולים ## פרק שלושים ושלוש מי שיודע אחרים זה חכמה מי שיודע את עצמו זה מואר מי שגובר על אחרים זה בעל כוח מי שגובר על עצמו זה חזק מי שיודע שובע זה עשיר מי שהולך בהתמדה זה נחישות מי שאינו מאבד את מקומו מתקיים זמן רב מי שמת ובכל זאת אינו נעלם זה אריכות ימים ## פרק שלושים וארבע הדאו הגדול זורם לכל עבר הוא יכול להיות שמאל ימין עשרת אלפים הדברים תלויים בו ובכך נולדים וחיים ועם זאת הוא לא מסרב להם המלאכה הושלמה אך אינו מייחס לה בעלות על שמו אוהב ומזין את כל הדברים ובכל זאת אינו נעשה לאדונם קבוע ומתמיד ללא רצון ניתן לכנות אותו כקטן כל הדברים שבים אליו ובכל זאת אינו נעשה לאדונם ניתן לכנות אותו כגדול משום שהוא לעולם לא מחשיב את עצמו לגדול לכן הוא יכול להגשים את הגדולה שלו ## פרק שלושים וחמש האחוז בדמות הגדולה כל אשר תחת השמיים נוהר אליו באים ועם זאת אינם ניזקים רוגע שקט ושלווה עמוקה מוזיקה ומטעמים עוברי אורח עוצרים כאשר הדאו יוצא מהפה תפל ואכן הוא ללא טעם מביטים בו אך אין די כדי לראות אותו מקשיבים לו אך אין די כדי לשמוע אותו השימוש בו אין די כדי להסתיים ## פרק שלושים ושש כאשר עומד לבקש לצמצם אותו יש תחילה להרחיב אותו כאשר עומד לבקש להחליש אותו יש תחילה לחזק אותו כאשר עומד לבקש להפילו ממעמדו יש תחילה לרומם אותו כאשר עומד לבקש לשלול ממנו יש תחילה להעניק לו זה נקרא הבנה דקה הרך והחלש גוברים על הקשה והחזק לא ראוי להוציא דג מהמעמקים וכלי מועיל של הממלכה לא ראוי לחשוף לבני האדם ## פרק שלושים ושבע הדאו קבוע באי עשייה ועם זאת ללא לא לעשות אם נסיך או מלך יכול לשמור אותו עשרת אלפים הדברים עתידים להשתנות מעצמם אם לאחר השתנות יתעורר הרצון אני אשקיט אותו באמצעות העץ הבלתי מעובד חסר השם ללא שם של עץ בלתי מעובד אז אכן גם בעתיד יהיה ללא רצון באמצעות לא לרצות יש דממה וכל אשר תחת השמיים מסתדר מעצמו ## פרק שלושים ושמונה המעלה העליונה ביותר לא מעלה לכן יש מעלה המעלה הנמוכה אוחזת לא לאבד מעלה לכן אין מעלה המעלה העליונה באי עשייה וללא כוונה בעשייה המעלה הנמוכה עושה וגם עושה זאת עם כוונה החסד העליון עושה זאת אבל ללא כוונה הצדק העליון עושה זאת ויש לו כוונה הטקסיות העליונה עושה זאת ועם זאת איש אינו משיב לה אז היא מפשילה את זרועותיה ואז מושכת אותם לכן אובד הדאו ואז המעלה אובדת המעלה ואז החסד אובד החסד ואז הצדק אובד הצדק ואז הטקסיות באשר לטקסיות זה הדבר אשר כנות פנימית ותום לב מדוללים וראשיתה של אי סדר לדעת להבחין את זה מראש פריחה של הדאו וראשיתה של טיפשות לכן האדם הנעלה שוכן במוצק ולא שוכן בו דל שוכן בו פרי ולא שוכן בו פרח לכן עוזב את זה שם ולוקח את זה כאן ## פרק שלושים ותשע אלו אשר שקיבלו בימי קדם את האחד השמיים קיבלו את האחד ובכך בהירים הארץ קיבלה את האחד ובכך שקטה ויציבה הרוחות קיבלו את האחד ובכך חיות בחיוניות העמקים קיבלו את האחד ובכך מלאים עשרת אלפים הדברים קיבלו את האחד ובכך נולדים נסיכים ומלכים קיבלו את האחד ובכך נעשים מנהיגי כל אשר תחת השמיים הדבר הזה הביא אותם לולא הדבר שבאמצעותו השמיים בהירים היו עלולים להיסדק לולא הדבר שבאמצעותו הארץ שקטה ויציבה עלולה הייתה להתפרק לולא הדבר שבאמצעותו הרוחות חיות בחיוניות היו עלולות לחדול לולא הדבר שבאמצעותו העמקים מלאים היו עלולים להתרוקן לולא הדבר שבאמצעותו עשרת אלפים הדברים מתקיימים עלולים היו להיעלם לולא הדבר שבאמצעותו נסיכים ומלכים נעלים היו עלולים ליפול לכן הנמוך כשורש הנעלה הנמוך כיסוד הגבוה לכן נסיכים ומלכים מכנים עצמם בודד חסר ולא ראוי האין זה באמצעות הנמוך כשורש? האין כך? לכן בפירוט המרכבה אין מרכבה לא לרצות להיות יקר כמו ירקן פשוט ומחוספס כמו אבן ## פרק ארבעים ההיפוך הוא התנועה של הדאו החלש הוא אופן פעולת הדאו כל אשר תחת השמיים עשרת אלפים הדברים נולדים מן היש היש נולד מן האין ## פרק ארבעים ואחד כאשר אדם בדרגה העליונה שומע את הדאו בשקידה ובהתמדה מיישם אותו כאשר אדם בדרגה הבינונית שומע את הדאו כאילו קיים וכאילו נעדר כאשר אדם בדרגה הנמוכה שומע את הדאו צוחק עליו בקול גדול אם לא צחק הוא לא היה מספיק כדי להיחשב דאו לכן יש אמרה יסודית לדבר הזה הדאו הברור נדמה כמעורפל להתקדם בדרך נדמה כנסיגה הדאו החלק נדמה כפגם במשי המעלה העליונה נדמת כעמק הטוהר הגדול נדמה כמלוכלך המעלה הרחבה נדמית כלא מספיקה המעלה האיתנה נדמית כרפויה הפשטות האמיתית נדמה כמשתנה הריבוע הגדול הוא ללא פינות כלי גדול מגיע להשלמה מאוחר הקול הגדול דל בקול נשמע הדמות הגדולה ללא צורה הדאו נסתר וללא שם אכן רק הדאו מיומן בלהעניק ובלהשלים ## פרק ארבעים ושתיים הדאו מוליד את האחד האחד מוליד את שניים השניים מולידים שלושה השלושה מולידים את עשרת אלפים הדברים עשרת אלפים הדברים נושאים את היין ומחבקים את היאנג הצ'י זורם ובאמצעותו נעשה הרמוניה הדבר אשר בני האדם סולדים ממנו הרי אלה הבודד חסר ולא ראוי ועם זאת מלכים ונסיכים משתמשים בהם כתארים לכן יש דברים שמפחיתים בהם ועם זאת גדלים ויש שמוסיפים להם ועם זאת מצטמצמים הדבר אשר בני האדם מלמדים אני גם מלמד אותו מי שחזק וקשה אינו זוכה במותו שלו מי שאוהב לנצח בהכרח נתקל ביריבו הגנב מתרעם על בעל הבית העם מתרעם על מי שמעליו האדם הנעלה יודע שאי אפשר להיות מעל כל אשר תחת השמיים לכן הוא מנמיך עצמו תחתיהם אינו יכול להיות לפני בני האדם הרבים לכן הוא שם את עצמו מאחוריהם מי שאוחז בנקביות ומחזיק בנמוך אין מי שיכול להתחרות עימו כולם רצים לשם אני לבדי שומר על זה כאן הרבים תועים אני לבדי איני הולך אחריהם את הידיעה אני מסתיר בפנים ולא מתווכח עם בני האדם על מיומנות או כישרון אף שאני מכובד וגבוה אין מי שבבני אדם פוגע בי אכן הנהרות הגדולים הם ראש למאה העמקים משום הדבר שהיותם נמוכים דרך השמיים ללא משוא פנים ותמיד עם האדם הטוב היזהרו מזה והיזהרו מזה! אני אעשה זאת לאב ההוראה ## פרק ארבעים ושלושה הרך העליון של כל אשר תחת השמיים דוהר בחופשיות ומהירות דרך הקשה ביותר של כל אשר תחת השמיים הדאו חסר הצורה חודר למה שאין בו רווח לכן אני יודע את התועלת של אי עשייה הוראה של לא לדבר תועלת של אי עשייה מעטים בכל אשר תחת השמיים משיגים אותו ## פרק ארבעים וארבע מוניטין או החיים מי מהם יקר יותר? החיים או עושר מי מהם רב יותר? להשיג או לאבד מי מהם הצרה? לכן לאחוז ולהוקיר במידה רבה בהכרח ההוצאה גדולה לצבור הרבה בהכרח לאבד הרבה לדעת סיפוק ודי ולא חרפה לדעת לחדול ולא בסכנה ניתן באמצעות כך להתקיים זמן ממושך ## פרק ארבעים וחמש דבר גדול שהושלם נדמה כחסר אך התועלת שלו אינה מתכלה השפע הגדול נדמה כחלול התועלת שלו אינו מגיע לקץ הישר הגדול נדמה כמו כפוף המיומנות הגדולה נדמת כמגושמת יכולת הטיעון הגדולה נדמת ככבדות לשון התנועה גוברת על הקור הדממה גוברת על החום דממה צלולה משמשת כסדר הנכון של כל אשר תחת השמיים ## פרק ארבעים ושש כאשר יש דאו בכל אשר תחת השמיים משיבים את סוסי הרכיבה כדי לדשן כאשר אין דאו בכל אשר תחת השמיים סוסי מלחמה נולדים בפאתי הארץ אין אשמה גדולה יותר מרצון במה שרצוי אין אסון גדול יותר מלא לדעת די אין פגם גדול יותר מלרצות להשיג לכן לדעת את הדי של הדי אכן די תמיד וקבוע ## פרק ארבעים ושבע מבלי לצאת מפתח הבית לדעת את כל אשר תחת השמיים מבלי להציץ מבעד החלון לראות את דרך השמיים כאשר יוצא יותר ויותר רחוק ידיעתו שלו יותר ויותר פוחתת לכן החכם אינו הולך ובכל זאת יודע אינו רואה ובכל זאת קורא בשם אינו עושה ובכל זאת משלים ## פרק ארבעים ושמונה מי שעוסק בלימוד מוסיף מדי יום מי שעוסק בדאו מפחית מדי יום מפחית ושוב מפחית באמצעות כך להגיע לאי עשייה אי עשייה ועם זאת ללא לא לעשות מי שמקבל לידיו את כל אשר תחת השמיים עושה זאת תמיד ללא עניין כאשר יש לו עניין זה לא מספיק כדי לקבל לידיו את כל אשר תחת השמיים ## פרק ארבעים ותשע לחכם אין לב מחשבה קבוע לב מאה המשפחות לוקח להיות ליבו מי שטוב אני טוב אליו מי שלא טוב אני גם טוב אליו המעלה הטובה משיגים טוב מי שנאמן אני נאמן אליו מי שאינו נאמן אני גם נאמן לו כך משיגים אמון החכם נמצא בכיווץ של כל אשר תחת השמיים ממזג את הלב שלו עם כל אשר תחת השמיים בני האדם נושאים את עיניהם ואוזניהם והחכם בכולם מתנהג כאילו היו ילדיו ## פרק חמישים יציאה זה להיוולד כניסה זה למות בדרך הלידה יש עשר ויש שלושה בדרך המוות יש עשר ויש שלוש בני אדם בחייהם נעים אל מקום המוות הם גם עשר ויש שלוש אכן ומה הסיבה? באמצעות שימור החיים שלהם הנה שמעתי שמי שמיומן בלשמור את החיים בהליכה ביבשה לא פוגשים קרנף או נמר נכנסים למערכה צבאית ללא לעטות שריון ונשק אין מקום לקרנף לנעוץ את הקרן שלו אין מקום לנמר להניח את טפריו אין מקום לנשק להכניס את להבו אכן ומה הסיבה? בגלל שאין בו מקום למוות ## פרק חמישים ואחת הדאו מוליד אותם המעלה מזינה אותם הדברים נותנים להם צורה מערך הכוחות משלימים אותם זאת בגלל שמעשרת אלפים הדברים אין מי שאינו רואה את הדאו כנעלה ומוקיר את הנעלה הנעלה של הדאו היוקרה של המעלה אכן אין מי שאותו מצווה ובכל זאת קבוע כך הוא מעצמו לכן הדאו מוליד אותם והמעלה מזינה אותם מצמיח אותם ומגדל אותם משלים אותם ומבשיל אותם מקיים אותם ומגן עליהם מוליד ועם זאת אינו מחזיק בעלות על כך עושה ועם זאת לא נשען על כך לגדל ועם זאת לא מנהל כאדונם זה נקרא המעלה העמוקה והמסתורית ## פרק חמישים ושתיים לכל אשר תחת השמיים יש התחלה באמצעות כך לראות אותה כאם לכל אשר תחת השמיים לאחר שנמצאה האם באמצעות כך מכירים את הצאצאים שלה לאחר שמכירים את הצאצאים שלה לשוב ולהחזיק את האם עד סוף החיים אינו בסכנה סוגר את פתחיו ושעריו עד סוף החיים לא יהיה במאמץ לפתוח את הפתחים שלו להביא להשלמה את העניינים שלו עד סוף החיים לא יחלץ להבחין בקטן נקרא בהירות להחזיק ברכות נקרא עוצמה להשתמש באורו לשוב ולחזור לבהירותו לא משאיר צרה לעצמו ולגופו זה נקרא לתרגל את הקבוע ## פרק חמישים ושלוש אילו הייתי בעל הבנה במידה זעירה הייתי הולך בדרך הדאו הגדולה והייתי חושש רק מעשייה דרך הדאו הגדולה ישרה ושטוחה במידה רבה ועם זאת בני האדם אוהבים דרכים צדדיות חצרות המלוכה מאוד נקיים השדות החקלאיים מאוד מוזנחים אסם התבואה מאוד חסר לובשים בגדים מעוטרים ממשי חוגרים חרב חדה רווים מאוכל ושתייה ויש רכוש ונכסים עודפים לכן מכנים אותם גנבים ראוותנים הו! כמה זה מנוגד לדרך הדאו ## פרק חמישים וארבע מה שהוקם במיומנות אינו נעקר מה שנאחז במיומנות אינו נשמט צאצאיו כך יקריבו בטקסי פולחן ללא הפסקה אם מטפחים את הדאו בגוף האדם ובעצמו המעלה שלו נעשית אמיתית וכנה אם מטפחים את הדאו במשפחה המעלה שלהם נעשית שופעת אם מטפחים את הדאו בקהילה המעלה מתרחבת וגדלה אם מטפחים את הדאו בממלכה המעלה נעשית רבה אם מטפחים את הדאו בכל אשר תחת השמיים המעלה נעשית נפוצה ומקיפה לכן באמצעות האדם עצמו הוא מתבונן באדם עצמו באמצעות המשפחה מתבונן במשפחה באמצעות הקהילה מתבונן בקהילה באמצעות הממלכה מתבונן בממלכה ובאמצעות בכל אשר תחת השמיים מתבונן בכל אשר תחת השמיים כיצד אני יודע שכך הוא הדבר בכל אשר תחת השמיים? באמצעות זאת ## פרק חמישים וחמש מי שמעלתו עמוקה ומלאה דומה לתינוק שנולד זה עתה חרקים ויצורים ארסיים אותו אינם עוקצים חיות טרף אותו אינן תופסות עופות דורסים אותו אינן תוקפות עצמותיו חלשות וגידיו רכים אך אחיזתו חזקה אינו יודע את חיבור הזכריות והנקביות ועם זאת שלם ותמצית החיוניות שלו פועלת בשיאה הוא קורא כל היום וקולו לא נצרד ההרמוניה בו שלמה מי שמכיר את ההרמוניה מכיר את היסוד שלא השתנה ידיעת את הקבוע נקראת בהירות הניסיון להוסיף לחיים הוא אות מבשר רעה כאשר באמצעות תודעת הלב מאלצים את הצ'י לפעולה זוהי כוחניות כאשר הדברים מגיעים לעוצמתם המלאה הם מזדקנים לכך קוראים לא בהתאם לדאו ומה שאינו בהתאם לדאו מגיע במהרה לסופו ## פרק חמישים ושש היודע אינו מדבר והמדבר אינו יודע סוגר את פתחיו ושעריו מקהה את חדותו מתיר את סבכיו מרכך את אורו ומתאחד עם האבק זה נקרא אחדות עם המסתורין אי אפשר לקרבו ואי אפשר להרחיקו אי אפשר להועיל לו ואי אפשר להזיק לו אי אפשר לרומם אותו ואי אפשר להשפילו לכן הוא הנכבד ביותר בכל אשר תחת השמיים ## פרק חמישים ושבע הדרך הראויה למשול בממלכה היא ביושרה ובדרך תקינה באמצעות תחבולה בלתי צפויה יש להפעיל את הצבא אך באמצעות ללא עניין יקבל לידיו את כל אשר תחת לשמיים ככל שיש יותר איסורים והגבלות העם נעשה עני יותר ככל שלבני האדם יש יותר אמצעים רבי עוצמה הממלכה מתבלבלת ככל שיש יותר תחכום ומיומנויות מתוחכמות מתרבות התחבולות וההמצאות המשונות ככל שהחוקים והצווים נעשים רבים ובולטים יותר מתרבים הגנבים והשודדים לכן החכם אומר אני באי עשייה והעם מעצמו עובר התמרה אני אוקיר את הדממה והעם מעצמו נעשה ישר אני ללא עניין והעם מעצמו נהיה עשיר אני ללא רצון והעם מעצמו שב לפשטותו הטבעית ## פרק חמישים ושמונה ממשל ממלכה הפועל ללא התערבות ואינו מתבלט העם שלו תמים וישר ממשל ממלכה שמפקח יתר על המידה וחודרני העם שלו אינו שלם הו! על הפורענות נשען השפע ומתחת לאושר הצרה חבויה מי יודע מה הסוף של הדבר הזה? אולי אין נכון מוחלט? הישר והתקין יכול להפוך לחריג או מוזר הטוב המיטיב בתורו הופך למזיק בלבול זה של בני האדם מושרש ונמשך זמן רב לכן החכם בעל עקרונות ועם זאת לא חותך ישר ובעל חדות אבל לא פוצע ישר וזקוף אבל לא משתלח מאיר וזוהר אבל לא מסנוור ## פרק חמישים ותשע בניהול בני האדם ובשירות הסדר השמיימי אין דבר המשתווה לשימור וריסון הרי רק ריסון נקרא שיבה מוקדמת השיבה המוקדמת נקראת צבירה חוזרת של המעלה כאשר צוברים הרבה מהמעלה אין דבר שלא ניתן לגבור עליו אם אין דבר שלא יכול לגבור עליו אז אין אפשרות לדעת את הגבול שלו וכך ניתן להחזיק ממלכה ומי שיחזיק ממלכה לפי מקור הדאו יכול לקיימה באופן ממושך זה נקרא שורשים עמוקים ששורשיו חזקים זוהי דרך לחיים ארוכים ולקיום ממושך ## פרק שישים לנהל ממלכה גדולה דומה לבישול דג טרי וקטן יש למשול בכל הממלכה בהתאם לדאו אז הרוחות לא מפעילים את כוחם הרוחני לא משום שלאותם רוחות אין כוח רוחני אלא מכיוון שהכוח הרוחני שלהן לא מזיק לבני האדם ולא רק שהכוח הרוחני שלהם לא מזיק לבני האדם גם החכם לא מזיק לבני האדם כאשר השניים אינם פוגעים זה בזה אז המעלה נפגשת ומתחברת שם ## פרק שישים ואחת הממלכה הגדולה שמה עצמה במקום הנמוך אליו הכול זורם זהו מקום ההתכנסות של כל אשר תחת השמיים האופי הנקבי של כל אשר תחת השמיים הנקבה תמיד מושכת אליה את הזכר באמצעות הדממה באמצעות הדממה היא שמה עצמה במקום הנמוך לכן כאשר הממלכה הגדולה מנמיכה עצמה בפני מדינה קטנה היא זוכה במדינה הקטנה כאשר הממלכה הקטנה מנמיכה עצמה בפני מדינה גדולה היא זוכה במדינה הגדולה לכן במקרה אחד כדי לזכות צריך להנמיך ובמקרה אחר להיות נמוך בכך לזכות הממלכה הגדולה רק מבקשת לכלול ולקיים בני אדם הממלכה הקטנה רק רוצה להצטרף ולשרת את האחר הרי שני הצדדים משיגים את מבוקשם לכן הגדול הוא זה שראוי לעשות עצמו נמוך ## פרק שישים ושתיים הדאו הוא העומק הפנימי והנסתר של כל הדברים הוא אוצרו של האדם הטוב והוא מה ששומר על האדם שאינו טוב באמצעות מילים יפות אפשר לקנות ולמכור באמצעות התנהגות נעלה מעלים את האדם מדוע יש לזנוח את אותם בני אדם שאינם טובים? לכן צריך למנות את בן השמיים ולמנות את שלושת השרים הבכירים אפילו אם יחבקו את טבעת הירקן היקרה כאשר היא מקדימה מרכבה עם ארבעה סוסים זה אינו משתווה לכריעה והגשת הדאו מדוע הקדמונים החשיבו את הדאו לכה יקר? לא אומרים שמי שמבקש אותו יכול להשיגו? ובעל האשמה באמצעותו יכול להשתחרר? לכן הוא נחשב יקר ומוערך לכל אשר תחת השמיים ## פרק שישים ושלושה לעשות ללא עשייה לעסוק ללא עניין לטעום את חסר הטעם הגדול נובע מהקטן והרבה נובע מהמעט להשיב על פגיעה באמצעות המעלה לטפל בקשה כאשר הוא קל להגשים את הגדול מתוך פרט קטן כל הקשה אשר תחת השמיים ודאי מתחיל מהקל הדברים הגדולים בהכרח מתחילים מהקטנים לכן החכם בסופו של דבר לא שואף להיות גדול ולכן הוא מסוגל להגשים את הגדולה שלו הרי מי שמבטיח בקלות דעת אמינותו מועטה מי שרואה דברים רבים כקלים בהכרח יראה קשיים לכן החכם בכל זאת מתייחס לאותם דברים כקשים ולכן בסופו של דבר אין לו קושי ## פרק שישים וארבעה הדבר שהוא יציב ומסודר קל לשמור עליו כאשר טרם הופיעו סימנים קל לנקוט אמצעים כשהוא שביר קל לשבור כשהוא זעיר קל לפזר יש לטפל בו בשלב בו טרם הוא קיים יש לסדר אותו כאשר טרם התחיל האי סדר העץ שאפשר לחבוק בשתי ידיים נולד מתוך נבט קטן וזעיר תשע קומות של מגדל התחילו מתוך ערימה של אדמה גובה של מאה רן מתחיל מתחת לרגליים מי שכופה עשייה מכשיל את הדבר מי שאוחז חזק מאבד אותו לכן החכם פועל ללא כפייה ומתוך אי עשייה ולכן אינו מקלקל הוא אינו נאחז ולכן אינו מאבד כאשר העם עוסק בענייניהם לעיתים קרובות מקלקלים את הדבר כאשר הדבר כמעט הושלם יש לנהוג בזהירות בסוף כפי שהיית בהתחלה אז בכך אין עניינים שנכשלים לכן החכם רוצה את אי הרצון אינו מחשיב רכוש קשה השגה כיקר לומד את אי הלימוד להחזיר את ההמון אל מה שחלפו על פניו בכך יסייע לכל הדברים להתפתח מעצמם ועם זאת אינו מעז לכפות עליהם פעולה ## פרק שישים וחמש אלו אשר בעת העתיקה הטיבו ליישם את דרך הדאו לא עשו זאת כדי להפוך את העם לפיקחים אלא כדי לעשות אותם פשוטים הקושי לנהל את העם נובע משום תחכומו הרב לכן למשול בממלכה באמצעות תחכום מזיק לממלכה לכן משילות שלא באמצעות תחכום היא המעלה של הממלכה הבנת שני העקרונות האלה היא תבנית הכלל תמיד לדעת את הכלל הזה זה נקרא המעלה המסתורית המעלה המסתורית אכן עמוקה והיא אכן מרחיקה לכת ביחס לתופעות בהיפוך לאחר מכן ורק אז ניתן להגיע להרמוניה הגדולה ## פרק שישים ושש הסיבה שבגללה נהרות וימים יכולים להפוך למלכי מאה העמקים משום שהם מיטיבים לשים עצמם נמוכים ביחס לאחרים לכן הם יכולים להיות מלכי מאה העמקים לכן אם החכם מבקש לעלות מעל העם חייב באמצעות דיבורו לשים את עצמו מתחת אליהם אם רוצה להיות לפני העם חייב באמצעות גופו לשים את עצמו מאחוריהם לכן החכם שוכן למעלה ובכל זאת העם לא מרגיש את כובד משקלו הוא נמצא מלפני העם והעם לא נפגע ממנו לכן כל אשר תחת השמיים שמחים לקדם ולהעלות אותו ובכל זאת לא מתעייפים או מואסים בו מפני שהוא אינו מתחרה אין בכל אשר תחת השמיים מי שיכול להתחרות בו ## פרק שישים ושבע כל אשר תחת השמיים אומרים שהדאו שלי גדול אך לא נדמה הרי דווקא משום שאני גדול איני נדמה אילו היה דומה זמן רב כבר מזמן היה קטן יש לי שלושה אוצרות בהם אני מחזיק ושומר הראשון נקרא חמלה ורכות השני נקרא ריסון וצמצום השלישי הוא שאיני מעז להיות לפני כל אשר תחת השמיים משום החמלה והרכות ניתן להיות אמיץ משום הריסון והצמצום ניתן להתרחב לא מעז להיות הראשון לפני כולם ולכן יכול להפוך לכלי קיבול למנהיג כיום זונחים את החמלה ובכל זאת מבקשים אומץ זונחים את הריסון ובכל זאת מבקשים התרחבות זונחים את המקום מאחור ובכל זאת מבקשים להיות ראשון הרי זה מוות! התוצאה כבר נקבעה הרי מלחמה מנצחים באמצעות חמלה באמצעותה מחזיקים עמדה והיא מאפשרת יציבות איתנה כאשר השמיים רוצים להציל אותו באמצעות חמלה הם מגינים עליו ## פרק שישים ושמונה מי שמיומן בלהיות לוחם אינו לוחמני מי שמיומן במלחמה אינו זועם מי שמיומן בניצחון על אויביו אינו מתעמת מי שמיומן בהפעלת בני אדם שם עצמו מתחתיהם זה נקרא מעלת אי המאבק של הדאו זה נקרא להשתמש ביכולות של בני האדם זה נקרא להיות בהתאמה עם השמיים העיקרון העליון של העת העתיקה ## פרק שישים ותשע כאשר מפעילים צבא ישנה אמירה אינני מעז להיות היוזם אלא המגיב אינני מעז להתקדם צון אחד אלא נסוג פי עשרה זה נקרא לצעוד ללא צעידה להרים את הזרוע כאילו אין זרוע לא למשוך את האויב לאחוז בנשק כאילו אין נשק אין אסון גדול יותר מלהקל ראש ולזלזל באויב לזלזל באויב קרוב לאיבוד האוצר שלי לכן כאשר צבאות ניצבים להתנגשות זה מול זה אז הצד המתאבל והחומל מנצח ## פרק שבעים את דבריי מאוד קל להבין ומאוד קלים ליישום בכל זאת בכל אשר תחת השמיים אין מי שיכול להבין ואין מי שיכול ליישם לדברים הנאמרים יש עיקרון שורשי ולמעשים יש להם שליט הרי רק משום שאין הבנה לא מבינים אותי מעטים מבינים אותי לכן אני נדיר לכן החכם לובש בגדים פשוטים ונושא בתוכו אבן יקרה ## פרק שבעים ואחת לדעת את אי הידיעה זה העליון לא לדעת ולחשוב שיודע זו מחלה הרי רק לראות את המחלה כמחלה משום כך לא חולה בה החכם אינו חולה במחלה משום שהוא רואה את המחלה כמחלה לכן אינו חולה בה ## פרק שבעים ושתיים כאשר העם אינו ירא אז יראה גדולה מגיעה אל תצמצם את המקום שבו הם חיים אל תדכא ותכביד על מקור החיים שלהם הרי דווקא באמצעות אי מיאוס אינו נמאס לכן החכם מכיר את עצמו אבל לא מראה את עצמו אוהב את עצמו אבל לא מחשיב עצמו מרומם לכן הוא מסיר את ההוא ולוקח את זה ## פרק שבעים ושלוש מי שאמיץ בלהעז נהרג מי שאמיץ בלא להעז נשאר בחיים אלה שני הצדדים אחד מביא תועלת והאחר נזק מה שהשמיים סולדים ממנו מי יודע את הסיבה לכך? לכן אפילו החכם מתקשה בזה דרך השמיים לא מתחרה ובכל זאת מיומנת בלנצח אינה מדברת ובכל זאת מיטיבה לענות לא מזמנת ובכל זאת הדבר מגיע מעצמו נינוחה ורפויה ובכל זאת מיטיבה לתכנן ולסדר רשת השמיים עצומה ורחבה היא לא צפופה ובכל זאת אין דבר הדולף ממנה ## פרק שבעים וארבע אם העם אינו מפחדים ממוות מה הטעם להפחיד אותם באמצעות מוות? אם נניח שהעם מפחד באופן קבוע מהמוות ואז מישהו עושה דבר חריג באופן יוצא מן הרגיל ואז אני יכול לתפוס אותו ולהמיתו מי יעז? תמיד יש זה אשר ממונה על הריגה ומי שמחליף את הממונה על ההריגה זה נקרא להחליף את המומחה באומנות הנגרות ומי שמנסה לקצוץ בעצמו במקום האומן הגדול אכן נדיר מי שלא פוצע את ידו שלו ## פרק שבעים וחמש העובדה שבני האדם רעבים משום שהשליטים צורכים את המיסים יותר מדי לכן הם רעבים העובדה שקשה למשול ולהסדיר את העם זה מפני שאלה שמעלייהם פועלים בעשייה מכוונת משום כך קשה להם למשול העובדה שהעם לא מייחס משקל רב למוות משום שהם שואפים להשיג חיים מוגזמים ולכן מקלים ראש במוות הרי מי שאינו עושה מן החיים לעיסוק אותו אדם נעלה יותר בהשוואה למוקיר חיים ## פרק שבעים ושש כאשר אדם נולד הוא רך וחלש כאשר הוא מת הוא קשה וחזק כל הדברים עשבים ועצים בחייהם הם רכים ועדינים במותם הם נבולים וקמלים לכן קשה וחזק הוא בן לוויה של המוות והרך והגמיש הוא בן לוויה של החיים משום כך צבא כוחני ונוקשה לא מנצח עץ קשה וחזק נשבר הנוקשה שוכן למטה הרך שוכן למעלה ## פרק שבעים ושבע הלא כן דרך השמיים דומה למתיחת קשת? מה שהוא גבוה מנמיכים אותו מה שהוא למטה מעלים אותו מה שיש בו יותר מן הנדרש גורעים ממנו מה שאין בו מספיק מעניקים לו דרך השמיים מפחיתה מן העודף ובכך משלימה את החסר לעומת זאת דרך בני האדם אינה כך גורעים מן החסר על מנת להעניק למי שיש לו כבר עודף מי יכול להיות בעל עודף ובאמצעותו מעניק לכל אשר תחת השמיים? רק מי שמחזיק בדאו לכן החכם עושה אך לא תובע בזכותו ההישג הושלם ובכל זאת לא שוכן בתוכו הרי הוא אינו רוצה להראות את מעלתו ## פרק שבעים ושמונה בכל אשר תחת השמיים אין דבר רך וחלש יותר מן המים ובכל זאת יכולים לשחוק את כל הדברים הקשים ומוצקים משום שאין דבר שבאמצעותו ניתן להחליף אותם החלש גובר על החזק הרך גובר על הקשה בכל אשר תחת השמיים אין מי שלא יודע זאת ובכל זאת אין מי שמסוגל ללכת בדרך הזאת משום כך החכם אומר המסוגל לשאת על עצמו חרפה של ממלכה זה נקרא מנהיגה של הממלכה כולה לשאת את פורענות הממלכה זה נקרא להיות מלך על כל אשר תחת השמיים המילים הנכונות נדמות כהפוכות ## פרק שבעים ותשע להשכין שלום לאחר טינה גדולה בהכרח נשארת שארית של טינה כיצד אפשר לראות בכך דבר טוב? משום כך החכם אוחז בשני צדדי החוזה מחזיק בהתחייבות ובכל זאת אינו תובע אותה מן האחר לכן מי שיש בו את המעלה מופקד על ההתחייבות מי שאין בו את המעלה עוסק בגביית החוב לדרך השמיים ללא משוא פנים ותמיד מעניקה לאדם הטוב המיטיב ## פרק שמונים בממלכה קטנה יש מעט בני אדם יש להם כלים של עשרות ומאות אנשים ובכל זאת לא משתמשים העם מחשיב את המוות כדבר רציני ואינו מהגר למקום רחוק על אף שיש להם סירות ומרכבות אין להם צורך לעלות ולרכב עליהם על אף שיש להם שריון ונשק אין להם צורך להשתמש בהם לאפשר לעם לחזור לקשור חבלים ולהשתמש בהם לראות את מזונם מתוק וטעים לראות את בגדיהם כיפים להיות בטוחים ונינוחים במקום מגוריהם לשמוח במנהגיהם ולהנות מאורחות חייהם שכן מדינות סמוכות ראות זו את זו קולות התרנגולים והכלבים נשמעים זה אצל זה העם מגיע עד זקנה ומת ואינם צריכים לבקר זה את זה ## פרק שמונים ואחת מילים אמיתיות אינן יפות מילים יפות אינן נאמנות לאמת מי שמיטיב אינו מתווכח המרבה בוויכוח אינו מיטיב מי שיודע אינו בעל ידע רחב מי שבעל ידע רחב אינו יודע החכם אינו צובר ואינו אוגר ככל שעשה למען אחרים יש לו לעצמו יותר ויותר ככל שהעניק לאחרים יש לו לעצמו הרבה יותר דרך השמיים היא להועיל ולא להזיק דרכו של החכם היא לפעול אך לא להתחרות